22123124
| Pregunta | Respuesta |
| תיאוריית גילוי האותות (חישה ותפיסה) signal detection theory (SDT) | שיטה לגילוי סף מוחלט ללא הטיות תגובה באמצעות בחינות שווא ומדידת ארבעת הדברים: פגיעה, דחייה נכונה, החטאה, אזעקת שווא. כך אנו בעצם מתגברים על ההטיה של הדיווח העצמי של הסף המוחלט. (לכל מחקר יהיה איזשהו הליך מתמטי שמודד את ארבעת הדיווחים ביחס לאותות שהופעלו בפועל) |
| ארבע מטרות הפסיכולוגיה | לתאר התנהגות. להסביר התנהגות. לנבא התנהגות. לפקח על ההתנהגות |
| סטרוקטרוליזם ואינטרספציה | סטרוקטרוליזם - חקר המבנה המנטלי אינטרספציה - השיטה או היכולת שלנו לדווח על עצמנו. כלומר להבין מה אנו חווים. |
| פונקציונליזם | לכל התנהגות יש מטרה, יש לבחון את החלק הפונקציונלי שבהתנהגות ולא את החלק המנטלי של התפיסה. (גישה חולקת על הספקרטוליזם) |
| שבע הגישות (ראה הסבר במפת הידע) | פסיכודינמית, אבולוציונית, ביהביורסיטית, קוגגנטיבית, חברתית תרבותית, ביולוגית, הומניסטית |
| הברירה הטבעית | תפיסה אבולציונית של דרווין, שאומרת שהמינים משתדרגים ומתאימים את עצמם לטבע. מה שקורה זה לא שהמין עצמו משתנה אלא שבהבדלים הקטנים שבין הפרטים, המוצלחים יותר ביחס לסביבה הם אלה שנשארים וממשיכים את המין וכך נוצר השינוי של המין. (בחירה סלקטיבית) |
| גנוטיפ ופנוטיפ | גנוטיפ זה המבנה הגנטי שמופיע בכל תא שלנו ומייצג את המטען הגנטי שלנו. פנוטיפ זו ההתבטאות של הגנוטיפ בפועל, איך זה ישפיע על הגוף שלנו, היכולות שלנו וכו' |
| תאומים דיזיגוטיים ומונוגוטיים | תאומים זהים, כלומר, מטען גנטי שווה, מונוגוטיים, לעומת תאומים לא זהים, כלומר מטען גנטי שווה בחציו. מחקר על הבדל בין תאומים כאלה הוא מחקר מתאמי אך נטול השפעות סביבה כי מבחינת הגידול תאומים כאלה הם דומים מאוד בתנאי הגידול. כדי לבחון האם משהו גנטי אפשר לבדוק האם שני תאומים זהים מבצעים אותו באותו אופן וכדי לעשות קבוצת ביקורת להשפעות סביבתיות נכניס קבוצת ביקורת של תאומים דיזיגוטיים. |
| מהי תפיסה | תפיסה היא היכולת שלנו להבין, לתפוס, מה מתרחש סביבנו באמצעות חישה ותהליכי עיבוד במוח. נהוג לחלק א התפיסה לשלושה שלבים: חישה (אותות פיזיקליים מהמציאות, ארגון התפיסה (כלומר, מה באמת ראיתי) וזיהוי (החלטה מה כרגע אני רואה כולל באמצעות מדיע ומושגים קיימים) |
| (חישה ותפיסה) פסיכופיזיקה | המחקר שעוסק בחיבור בין המציאות - הממשות לבין התודעה שלנו. בפסיכופיזיקה מתמקדים בשאלה איך המוח שלנו חווה את האותות הפיזיקליים השונים שקיימים במציאות |
| (חישה ותפיסה) סף מוחלט | הסף המוחלט הוא האות הפיסיקלי הקטן ביותר שהמוח אכן מצליח לחוש. לדוגמה בדיקת שמיעה היא בדיקת סף מוחלט. כדי למדוד סף מוחלט משתמשים בקירוב מתמטי שמיוצג על ידי אות שמבחינים בו ב50% מהמקרים |
| סף ההבדל וחוק ובר (הקבוע של ובר) (חישה ותפיסה) | בדומה לסף המוחלט, שני דברים שונים במעט יראו לנו אותו הדבר ונחוש בהבדל רק לאחר שינוי בגדול מסוים ולמעלה ממנו. חוק ובר קובע שסף ההבדל הוא יחסי. כלומר כדי לחוש בהבדל בין שני דברים גדולים נצטרך שינוי יותר גדול מאשר בין שני דברים קטנים. הקבוע של ובר הוא היחס הקבוע בכל חוש לסף ההבדל. |
| התמרה (תפיסה וחישה) | התמרה היא הפעולה שהופכת אות פיזיקלי במציאות למחשבה, לפעילות מנטלית. באמצעות מערכת העצבים |
| בחירה ממוקדת מטרה ולכידה שמקורה בגירוי(קשב) | מצבי הקשב שלנו הם שניים, כאשר אנו בוחרים למקד את הקשב שלנו במשהו או כאשר הקשב שלנו מוסט אל עבר גירוי חדש. בצורה בסיסית לכידה שמקורה בגירוי היא עוצמתית יותר ותגבר על בחירה מכוונת מטרה שתכננו. |
| מודל הפילטר של ברודבנט (קשב) | על פי המודל, מערכת הקשב משמשת כפילטר האותות הפיזיקליים שלנו, כל מה שאינו בתוך הקשב שלנו אינו נקלט כלל במוחנו, זאת כדי לחסוך כוח עיבוד במוח. |
| תופעת מסיבת הקוקטייל (קשב) | תופעה זו הסותרת את מודל הפילטר של ברודבנט מבחינה בכך שגם כאשר אנו קשובים לגירוי מסוים, ישנם גירויים שיתפסו את תשומת לבנו, לדוגמה אם יגידו את שמנו, כלומר ששאר הגירויים אינם נחסמים לחלוטין ממערכת הקשב אלא כן נכנסים ומקבלים עיבוד ראשוני כלשהו. |
| 5 עקרונות תפיסתיים-הוליסטיים במרחב | עקרון הסמיכות - נעדיף לקבץ עצמים סמוכים עקרון הדמיון - נעדיף לקבץ עצמים דומים עקרון ההמשכיות - נעדיף להאמין שאנו לא רואים חלק מוסתר של עצם מאשר ששני החלקים הגלויים שלו הם נפרדים. עקרון הסגירות - נשלים פערים כדי שצורות יסגרו עקרון הגורל המשותף - נעדיף להאמין שקבוצת עצמים נעה יחד |
| תפיסת תנועה | לפעמים שני אותות מהירים קרובים ודומים נראים לנו כאות אחד זז, יש לנו נטייה להתאמץ לראות משהו בתור תנועה. |
| התכנסות ופער בין רשתי | היתרון שמביאות לנו שתי העיניים הוא בכך שאנחנו יודעים לאמוד את המרחק שלנו מגירוי ויזואלי. הדבר נוצר מהתכנסות, הזוית שבה התמונה מגיעה אל העין שלנו, והפער הבין רשתי, התמונה השונה שמגיעה אל כל אחת מהעיניים וחישוב ההפרש בין התמונות |
| ארבעה רמזי תמונה לקביעת מרחק (פסיכופיזיקה) | הסתרה, כמה אובייקט א מסתיר מאובייקט ב גודל יחסי, הגודל שהאובייקט תופס בבואה פרספקטיבה קווית (כמו פסי רכבת שנדמה שהולכים להיפגש על אף שלא) דחיסות המרקם, כמה אנחנו שמים לב לטקסטורה בתוך האובייקט או במקרה של קבוצת אובייקטים, להפריד בין אובייקט לאובייקט. |
| קביעות תפיסה, גודל, צורה ובהירות | קביעות תפיסה זה שאנחנו תופסים שדבר מונח במקומו ולא זז על אף שביחס אלינו תמונתו על הרשתית השתנתה מאוד, . אך כשמשהו כן יזוז בעצמו נשים לב לכך מיידית. קביעות הגודל זה שאנחנו תופסים את גודלו האמיתי של דבר למרות מרחקו ממנו. קביעות צורה זה שאנחנו תופסים צורה תלת מימדית למרות שבבואתה על הרשתית היא דו ממדית, (לדוגמה שולחן תלת ממדי מופיע אצלנו כמעוין דו ממדי ואנו מתרגמים אותו) וקביעות הבהירות זה שאנחנו מתעלמים מהפרשי תאורה על אובייקטים ומצליחים לקבוע את בהירותם האמיתית. |
| עיבוד מלמעלה למטה ומלמטה למעלה | כלל המושגים והדרכים לקביעת "מה אנו חשים" נכנסים לאחת משתי הקטגוריות, מלמעלה למטה או מלמטה למעלה. מלמטה למעלה זו הדרך של החישה, נסיון להבין מה ראינו, לתרגם את זה לאותות חשמליים שהמוח קורא. במקביל מלמעלה למטה מגיעים הידע שלנו מהעבר, מושגים מוכרים לנו והקביעויות שלנו ועוזרים למוח להחליט מה בדיוק אנחנו חשים. |
| מערך | מערך הוא המוכנות שלנו למכלול של דברים שקשורים בהפעלת הגוף. לדוגמה מערך מוטורי הוא של ספורטאי המתכונן לפתוח בריצה בהישמע צליל ההזנק. מערך תפיסתי הוא קשב יוצא דופן של אמא לשמיעת בכי של התינוק |
| הידור ידע | כשאנחנו הופכים מספר קטעי מידע לזיכרון פעולה אחד ארוך. נגיד "להתקשר לאמא" זה הידור ידע של "לקחת את הטלפון, להקיש 0, להקיש 5, וכו'" באיזשהו אופן בשלב הידור הידע גם אי אפשר בדיוק להסביר מהם רצף או מגוון הפעולות המקבילות אלא יודעים לעשות הכל כפעולה אחת |
| קידוד, אחסון ושליפה | קידוד זה להפוך מידע מן העולם לייצוג מנטלי. אחסון זה . השמירה שלו איפשהו. אם עשינו קידוד כמו שצריך ואחסון כמו שצריך לאחר מכן נוכל גם לשלוף את הייצוג המנטלי הזה ולזכור אותו/להשתמש בו |
| זיכרון חושי, זיכרון עבודה וזיכרון ארוך טווח | זיכרון חושי זה שנייה אחת, קליטה של הקלט החושי. זיכרון עבודה זה מספר שניות עד דקות בודדות, וחלק מהזכירון עבודה נכנס לזיכרון לטווח ארוך שם הוא נשאר לפרק זמן ארוך עד כדי שנים. |
| זיכרון אייקוני | זיכרון זה הוא לפחות משנייה, הוכח שהוא עצום בקבילותו אך קצר מאוד. זה זיכרון של מה שאנו רואים |
| זיכרון לטווח קצר, שינון | זה זיכרון שיש לנו לזמן קצר (10-20 שניות בערך) ולמספר פריטים מוגבל (7 מספר הקסם). שינון מגדיל את יכולת הזיכרון לטווח קצר שלנו (אך לרוב לא לטווח ארוך) |
| מקבץ והקבצה | זה אומר לקחת מספר פריטים ולהפוך אותם לפריט מדיע אחד. נגיד 1984ה זה לא חייב להיות 4 ספרות אלא גם מספר של שנה או שם של ספר |
| זיכרון עבודה על פי אלן באדלי | שלושה רכיבים: לולאה פונולוגית - איזשהו רצף מילים או הברות 2. לוח חזותי - ייצוג מנטלי של קלט ויזואלי 3. מנגנון הבקרה המרכזי - משלב בין הלולאה הפונולוגית ללוח החזותי. |
| שלושה סוגי זכרונות לטווח ארוך | תהליכי, זה שאני זוכר איך עשוים משהו. הצהרתי, יש בו את האפיזודי - אני זוכר מאורע שאירע ויש את הזמנטי, אני זוכר משהו גנרי, פריט מידע, עובדה. |
| רמזי שליפה וקידוד. הקשר קידוד | בגדול כל זיכרון יגיע אלינו באמצעות הקשר, רמז שליפה מסוים. לרוב הרמז יהיה עצם המאורע שבגללו אניו גם מעוניינים להיזכר. קידוד זה הדרך שדרכה רמזי השליפה יעזרו. לפעמים מילה מקודדת רק בהקשר מסוים ולכן בהקשרים אחרים יהיה לנו קשה לשלוף אותה את המידע. |
| אפקט המיקום הסדרתי | קל לזכור מתוך רשימה פריטים ראשונים ואחרונים יותר מהאמצע. (בספר קראו לזה משום מה אפקט הראשונות ואפקט האחרונות שזה מוגזם) |
| קידוד מקרי וזיכרון חבוי | לפעמים אנו מקודדים דברים במודע כי לזכור ולפעמים זה יקדוד שמתרחש לבדו. גם היזכרות היא לפעמים גלויה כי אני רוצה לדעת משהו ולפעמים חבויה כי זה מה שעולה מעצם רמז שליפה שנוכח |
| עקומת השכבה של אבינגהאוס | הוא שינן רשימה מילים, ואחרי זה הלך ואחרי חזר ללמוד אותה מחדש. הוא מדד כמה זה עזר לו הפעם הראשונה כדי שהפעם השנייה תהיה יותר מהירה וראה שכאשר זה שינון טהור יש ירידה מאוד גדולה ואחרי כמה ימיםי זה כבר לא יהיה מועיל כמעט בכלל השינון. תוך חמישה ימים זה יורד ל20 אחוז חיסכון בלבד בזמן הלמידה מחדש ושם זה די נקבע לתמיד |
| הפרעה למוקדם ולמאוחר | כשיש זיכרון שדורס זיכרון אחר כי הוא כביכול נמצא באותה מגירה אז תתרחש הפרעה למאוחר, שקשה יותר לזכור את השני ולאחריה תהיה הפרעה למוקדם, שנשכח את הראשון למרות שפעם זכרנו אותו כבר לטווח ארוך. כמו להחליף מספר טלפון נגיד |
| שינון מעמיק ונמוניות | שינון מעמיק זה לא לשנן אלא לייצג מנטלית את הזיכרון בכלל האמצעים. נמוניות זה כמו החדר הרומאי, לסדר פריטים שונים של זיכרון כשהם מקושרים לחדר מוכר בראש או לדרך מסוית קבועה |
| אפקט הבא בתור | שבגלל שעוד מעט תורנו אנחנו לא מקשיבים לזה שלפנינו |
| אפקט המידע המטעה | אנשים שנוכחים בסיטואציה יכולים להשליך מידע מטעה עליה שהגיע אילהם ולחשוב כאילו הם חוו אותו ממש. הדבר משפיע על עדות ראיה וכד'. |
| חלקי המוח בזיכרון | אמיגדלה - אחראית על זיכרונות רגשיים וגם על זיכרון עובדות וכד' מוחון - אחראי לזיכרון תהליכי סטריאוטום - גירוי קשר תגובה, הרגלים קליפת המוח - זיכרון תחושתי. |
| שיכחון למאוחר ולמוקדם | כמו שזה נשמע, או שאנשים לא זוכרים מה שקרה מזמן, למאוחר, או שהם זוכרים את זה היטב אבל מנקודת זמן מסוים הם לא זוכרים אפילו דברים שהתרחשו לפני מעט זמן. |
| מהי קוגניציה | קוגניציה היא "כלל צורות הידיעה". מושג המתאר את תהליכי החשיבה הגבוהים שלנו, כמו תפיסה, קשב, שפה, וקבלת החלטות. |
| קטגוריזציה של גירויים ותגובות | שיטה למחקר קוגנטיבי היא להפריד בין מטלה בגירוי ומטלה בתגובה. כמו בניסוי האותיות,, קטגוריזציה של גירוי זה רק להבחין האם משהו עונה על קריטריון. קטגוריזציה של תגובה זה גם שאם הוא עונה על קריטריון א צריך להגיב ב ואם וא עונה על קריטריון ג צריך להגיד ד |
| תהליכים סדרתיים ומקבילים | תהליך סדרתי כשמו זה תהליך שמתבצע ברצף, פעולה אחר פעולה. מקבילי הוא תהליך שבו אפשר לעשות את שני הדברים כאחד. לפעמים כדי לבחון אם עושים משהו תהליכי או סדרתי נבצע בדיקה של הדבר ונמדוד כמה זמן לקח לו, על אף שזה אופרציה בעייתית כי לפעמים תהליכים הם מקבילים אבל כל חלק בהם התארך בגלל מקבילותו. נגיד האותיות זה דוגמה לסדרתי כי רק אחרי שאנחנו יודעים מה הגירוי צריך להחליט על פי מה התגובה.. לפעמים אפשר לבחון פשוט את איכות ה |
| תהליכי קשב מבוקרים ואוטומטיים | יש דברים שדורשים קשב שלנו אבל בצורה מועטה, בלתי מורגשת, כמו הליכה, נגיד, ויש דברים שדורשים קשב מבוקר, אקטיבי, של איך עושים את זה |
| תחביר, סמנטיקה, פרגמטיקה, מורפולוגיה, פונולוגיה ופונטיקה. | תחביר - סידו מילים במשפט סמנטיקה - משמעות של מילה פרגמטיקה - הקשר של מילה ומשפט מורפולוגיה - חקר מהילים עצמן פונטיקה - חקר הכתב פונולוגיה - תורת ההגה, הדיבור |
| , עיצוב על פי קהל המאזינים, משמעות המשפט ומשמעות הדובר | למשפט אחד יהיו הרבה משמעויות, המשמעות האחת יקבע על פי החיבור בין הפירוש המילולי לדובר שאמר אותו. עיצוב על פי קהל המאזינים זה העובדה שהדובר עצמו חושב מי שומע את המשפט ומחליט מה לומר על בסיס זה, שנקרא הבסיס המשותף של הדובר והמאזינים |
| הבסיס המשותף | על פי מה נקבע את ההקשר הברור מאליו של המשפט? על פי תפיסה משותפת, אנחנו חשים משהו מסוים אני מדבר עליו, או על פי חברות בקהילה מסוימת, שאז ברור שמדובר על משהו קשור אליה או על פי פעולות, דברים שעשיתי עם דובר ב בעבר |
| ספונריזם וטעויות בהפקת השפה | החלפה בין שני הצלילים הראשונים של שתי מילים. ספורנריזם. חוץ מזה לפעמים נבלבל בין חלקים בין מילים אך תמיד בצורה שמתאימה לאיך שבנויה השפה. יש גם נטייה לטעות בין מילים עם משמעות דומה מאשר בין מילים עם משמעות הפוכה |
| היגד | תוצרי ההבנה של השפה שאנחנו שומעים הם לא מילוליים אלא לוגיים, מנטליים. נהוג ליייצגם בתור היגד, שזה משמעות הדבר, ייצוג של כל חלקי מהשפט בקשר לוגי, אך לפעמים זה גם ייצוג חזותי שלהם וכד' |
| שפה בחיות | אפשר ללמד שפה חיות, גם משמעות של משפטים, באמצעות תמונות וכד', אך הם לא ירכשו את מערכת הכללים בנלווית שתעזור להם להביע מספר בלי מוגבל של היגדים |
| יחסות לשונית | השערה שאומרת שהשפה וייחודיותה משפיעים על מבנה החשיבה. לדוגמה, אם יש הרבה מילים לתאר צבע מסוים נדע להבחין בינו לבין גוונים אחרים שלו יותר טוב מאשר אדם שאין לו את המילים הללו. |
| ההבדל והיחס בין שפוט לקבלת החלטות | שיפוט זה גיבוש חוות דעת על דבר, על אדם,. קבלת החלטות זה כשאני מחליט מה לעשות מבין מספר חלופות. לרוב לפני קבלת החלטות יתבצע שיפוט של החלופות |
| היריסטיקת הזמינות | קבלת החלטות זריזה באמצעות המידע הזמין לנו. לדוגמה, אם זמין לנו תאונות הדרכים ששמענו ברדיו אתמול ושואלים כמה מתים בתאאונות דרכים השבוע נעשה הערכה על בסיס זה. הטיה אפשרית, אם ישאלו אם מתים יותר מתאונות דרכים או מהתאבדויות נחשוב שמתאונות דרכים כי שמענו על יותר מקרים כאלה לאחרונה |
| היריסטיקת היציגות | בגדול - סטיגמה. אנחנו מחלקים את העולם לייצוגים, אדם שנראה ככה כנראה עושה ככה. ולכן לפעמים נשליך על אדם משהו שאנחנו לא יודעים אותו בכלל רק בגלל שעל בסיס המכנה המשותף שאנחנו מאמינים בו זה מתאים |
| היריסטיקת העיגון | עיגון מספרי, נוצר על ידי קישור בין מספר מסוים לשיפוט שנבצע, ומשפיע על השיפוט שלנו. לא חייב להיות קשר בין המספר שנקשר לבין תוכן השיפוט. לדוגמה אם יבקשו ממנו לדעת כמה אנחנו מוכנים לשלם על מכונת כביסה נזכור שראינו פעם מכונת כביסה שעלתה 500 שח ואת כל מערכת השיפוט נבצע על בסיס המספר הזה כעוגן. הטיה אפשרית, אם יבקשו ממנו לחשוב על מספר בין 1-99 ואז לחשוב על שיפוט של מחירים המספר שחשבנו ישפיע על השיפוט שלנו |
| נקודת ייחוס ומסגור החלטה | על הדרך שבה מציגים חלופות יש השפעה על השיפוט שלנו אאותן. לדוגמה, אם נדבר על מה הסיכוי לשרוד את הטיפול אנשים יעדיפו אותו יותר מאשר אם נדבר על מה הסיכוי למות ממנו, על אף שהאחוזים משלימים זה את זה. נקודת ייחוס היא התכנון של מה שחשבתי על ההחלטה לדוגמה אם חשבתי שאני בטוח אמות מסרטן יותר סיכוי שאסכים לקבל טיפול של 15% סיכויי הישרדות |
| רתיעה מהחלטה | תופעה שבה לא מחליטים בגלל אופציות. הוכח שאם שתי החלופות הן פעולה אקטיבית או אי פעולה, ומוסיפים עוד פעולה אקטיבית למשוואה לעיתים הדבר שנגרם הוא רק שאחוזי הבחירה באי-הפעולה יגברו. |
| הבנית המציאות החברתית | הפירוש שלנו למה שאנחנו רואים אצל החברה. נרטיב. דוגמ, יש נטייה לאוהדים של קבוצה לחשוב שתמיד דפקו אותם. דוגמה ב, איחרתי לעבודה, הבוס חושב שאני חפשן, אני יכול להבנות מחדש את המציאות החברתית, ולהסביר לו שזה קרה בגלל סיבה מאוד לגיטימית עד כדי שהוא יתנצל |
| עקרון ההשתנות המשותפת | אנחנו בוחנים אנשים על בסיס השתנות משותפת, על פי האמירה "מה לרוב קורה כשאדם עושה מעשה כזה",. יש לזה שלושה קריטריונים מוגדרים: עקיבות - האם זה תגובה שחוזרת על עצמה ייחודיות - האם זה מעשה שמקרים דומים לו לא קיבלו את אותה תוצאה (ואז אולי משהו פה מיוחד) הסכמה - האם מקובל לעשות את המעשה הזה תבגובה לסיטואציה הזאת |
| טעות הייחוס הבסיסית, ייחוס מצבי/חיצוני או נטייתי'/פנימי | כל אירוע שקורה מושפע מדברים עצמייים ומתוצאות חיצוניות. טעות הייחוס זה שאנחנו מעריכים יותר מידי את האשמות הפנימיות על חשבון האשמות החיצוניות. בתרבויות המזרח חקרו וראו שזה פחות חזק |
| הטיה בשירות העצמי | בדיוק הפוך מטעות הייחוס הבסיסית, את האחרים אנחנו שופטים לחומרה ותולים האשמה בהם ואצלנו ננטה להגיד שאנחנו היינו בסדר אבל ייחוס מצבי/חיצוני הפריע |
| ציפיות, נבואות המגשימות את עצמן ואפקט פיגמליון | בגדול, עצם התפיסה שמשהו אמור להתרחש עוזר להסתברות שהוא יקרה. הציפייה שמשהו יקרה, זו הנבואה, והיא מגשימהאת עצמה. אפקט פיגלמיון זה מדבר על אותו דבר בהקשר שבו נמציא נתון שיגרום למציאות להשתנות באופן של נבואה מהגשימה את עצמה, כמו לומר למורים ש4 תלמידים אקראיים הם מאוד חכמים |
| אישור התנהגותי | לפעמים יש לנו השערה על אדם ואנחנו מחפשים לאשש אותה בצורה בלתי מדעית, אז אנחנו עושים לו מבחן "אם יעשה ככה כנראה שאני צודק שהוא כזה" . אגב,לפעמים עצם המבחן נוצר רק בגלל ההשערה ולכן הוא שגוי, כי בתכלס כל אחד היה עושה את אותו הדבר. |
| עמדה (ומה ההבדל בינה לבין שיפוט) | עמדה זה חוות דעת חיובית או שלילית על משהו, בשונה משיפוט שהוא גיבוש חוות דעת מקיפה על משהו. עמדה נוצרת מסיבות קוגנטיביות - תהליכי חשיבה מורכבים, סיבות רגשיות, כמו אכזבה מהמועמד לעמדה וסיבות התנהגויות, כמו מה אני חשוב על דבר דומה שקרה לי. |
| הקשר בין עמדה להחלטה ולהיפך | לא תמיד העמדה תשפיע על ההחלטה, לפעמים יש לנו עמדה מוצהרת וההחלטה תתקבל בשונה ממנה. . לפעמים העמדה היא שקרית, אנחנו לא מאמינים בה. מחקרים מצאו שככל שהעמדה יותר נגישה כך היא יותר אמינה כמנבאת התנהגות. |
| מודל סבירות העיבוד ומסלולים | מודל סבירות העיבוד בא לשאול, האם ייתכן שמישהו עכשיו יקדיש משאבים קוגנטיביים כדי להשתכנע? מחלקים בין מסלול היקפי, השפעות פחות מרוכזות, יותר רגשיות שעובות על צדדים רגשיים אצלנו, כמו אישה יפה בפרסומת, לבין מסלול מרכזי, שמדברים בטיעונים לוגיים ומנסה לשכנע אותנו. המסלול ההיקפי עובד טוב יותר בשעות ה"פחות טובו" שלנו ביום ולהיפך |
| שכנוע עצמי ודיסוננס קוגנטיבי | כשיש פער בין עמדה לבין התנהגות, קשה לנו עם זה. ולכן אנחנו שואפים לגשר על הפער. לפעמים יהיה הרבה יותר קשה לשנות את ההנתנהגות ולכן מה שיקרה בפועל הוא - שנחליף את הדעה. זהו דיסוננס קוגנטיבי - שינוי העמדה בעקבות ההנתהגות |
| תיאוריית תפיסת העצמי | בשונה מהדיסוננס שבה לגשר על פער, לפעמים יש לנו פשוט עמדה מעורפלת על משהו. כדי להחליט מה עמדנו על דבר, אנחנו בודקים את ההתנהגות שלנו ומקישים עליה מה עמדנו עליו. לדוגמה, האם אני אוהב פיצה? כנראה שכן, הרי כל יום אני אוכל פיצה. מפעמים אותה סיטוציה יכולה להיפתר באמצעות דיסוננס או שינוי תפיסת העצמי, נגיש אנחנו לא רוצים לשבור דיאטה ועכשיו יש כאן אירוע מיוחד ויש משהו משמין, דיסוננס זה להגיד, הדיאטה לא כל כך חשובה, כי אני רוצה לאכול, תיאוריית תפיסת העצמי זה, הדיאטה מאוד חשובה, פשוט האירוע היום הוא מאוד מאוד מאוד חשובה ולכן מותר לחרוג בו מהדיאטה. |
| גישות שכנוע: הדדיות, רגל בדלת,, דלת בפרצוף, נדירות | רגל בדלת, זה אם כבר אני קשור אליך, ואני איתך בחוזה אז אולי תקנה גם עוד משהו קטן שאני מציע לך הדדיות זה, אני עשיתי לך ג'סטה הורדתי את המחיר, עכשיו אתה תעשה ג'סטה תקנה את זה בבקשה. דלת בפרצוף זה אני ביקשתי ממך דבר גדול ודבר קטן, סבבה לא הסכמת לגדול אבל אל תהיה עד כדי אפס ותסרב לי אפילו למשהו הקטן! נדירות או הזדמנות זה, אח שלי אתה לא מבין איזה מציאה ממך אני מתקשר ללקוח הבא הוא יקנה את זהבטוח אתה תאבד את ההזדמנות |
| דעה קדומה | עמדה נלמדת כלפי חברה, שמערבת רגשות שליליים, אמונות שליליות, והתנהגויות של התרחקות, שליטה ופיקוח על החברה. כמו נאצים על יהודים. אמונות כוזבות משמשות לדעה קדומה ומוגדרות כאלה כאשר גם ראיות מוצקות הסותרות את האמונות לא גוררות אחריהן שינוי בעמדה |
| קבוצת הפנים, החוץ והטיית קבוצת הפנים | הפנים זה אני וכל מי ששייך לחברה שלי. החוץ זה האחרים. קיימת נטייה (הטייה) לחשוב שקבוצת הפנים, שלי, יותר טובה |
| סטריאוטיפ | הכללה של תכונה מסוימת על חברה מסוימת. כאילו כלל החברים בקבוצה בעלי אותה תכונה |
| שיטות לביטול סטריאוטיפ | נמצא שככל שתהיה יותר היכרות עם פרטים מהחברה שלא מקיימים את הסטריאוטיפ כך הוא יחלש. זהו הניסוי שעשו על מחנה קיץ של שתי קבוצוצת ושיטה יישומית בלימודים שלו זה לתת משימה שבה כל אחד חייב לתרום מחלקו כי זה ידע שרק אצלו, אפשר ליצור זאת בדרך מלאכותית. לעיתים זה יכול להכניס את השונה לקבוצת הפנים וכך לבטל את השפעת הטית קבוצת החוץ והסטריאוטיפ |
| ABC של דעה קדומה | אמפתיה, חוסר - אני שונא אותם. , ביהביור - התנהגות, אני מתרחק מהם. קוגניציה - מחשבה. אני חושב על הקבוצה בהכללה דברים רעים |
| תפקיד חברתי | בכל חברה יש לנו תפקיד, הנחמד, העוזר, המצחיק, הדביל, החסר טקט, המשקיע, המכין, וכו'. ויש לנו נטייה להיכנס לתפקיד החברתי המוגדר לנו. בכל סיטואציה תפקיד אחר, בין בעל ואישה וכו'. בית הכלא בסטנפורד הוא ניסוי על תפקיד חברתי |
| ניסוי בית הכלא בסטנדפורד | ניסוי שבו אנשים נומרטביים חולקו באקראי לסוהר וכלוא וכולם נכנסו לתפקידים שלהם, בעיקר השפעת הניסוי היא על הסהורים שמתאכזרים לנכלאים על אף שהם יודעים שהם בניסוי |
| נורמות וקונפורמיות | נורמות הן הנתהגויות מקובלות בחרה. ציפייה להתנהג בדרך מדוימת בסיטואציה מסוימת. שני סיגוים של חינוך לנורמה: תוצאה שלילית, מישהו יגיב לא טוב כשנסטה ממנה. תצפית אקטיבית, ראינו שכולם עושים משהו בדר מסוימת. קונפורמיות זה ההליכה בתלם,, ההיצמדות לנורמות |
| למה יש קונפורמיות שתי סיבות | השפעת המידע - אם כולם עושים ככה כנראה שזה נכון השפעה הנורמה - כדאי לעשות כמו כולם כי אם לא זה יזיק לי לא יאהבו אותי וכו |
| הניסוי של אש | בדיקה לנון-קונפרמיות. יש משהו שהוא די ברור שהוא נכון אבל כולם אומרים שהוא לא נכון, כולם משת"פים. האם תלך עם כולם או עם מה שלכאורה ברור. הוכח שבגדול יש נטייה ללכת מהתשובה הברורה ולטעות כי כולם אמרו ככה. הוכח עוד שמספיק אדם אחד איתך כדי לצמצם משמעותית את השפעת הקונפורמיות |
| קיטוב חברתי | כשמקבלים החלטה או מגבשים עמדה כקבוצה מתחוללת תופעה של קיטוב, העמדה תהיה קיצונית (לאחד הצדדים) מאשר הממוצע של דעות היחיד. זה קורה בגדול בגלל נורמה, הרצון להידמות לחברה |
| הניסוי של מילגרם | אומר שצייתנות היא לרוב תולדה של מצבים ולא של מאפיינים. דיבר על נאצים כרעיון. עשה ניסוי שבו מרביצים למישהו בצד השני בצור מזוויעה במכות חשמל רק בגלל שזה ניסוי וזה מה שמורים להם לעשות. המשפיעים העיקריים על הניסוי היו מידת התקיפות והסמכותיות של ה"מנחה", השאלה האם יש איזשהי אופוזיציה סמכותית למנחה. קפיצה יוצאת דופן הייתה במצבים שהמנחה בעצמו עשה את הפעולה ראשון. לא היה שינוי משמעותי האם המוכה הוא גבר או אישה, האם שומעים אותו או לא וכו' |
| לורנץ ב"על האלימות" ומתנגדיו | לורנץ אמר שיש מתאם בעולם החי בין מידת התוקפנות למידת העכבה שלה, ושבני האדם הם מפותחים בצורה לא סבירה מבחינת תוקפנות בגלל כלי נשק אך ללא עכבות. בפועל זה חרטא, כי אותה ההתפתחות הקוגנטיבית שגרמה לייצור כלי נשק היא התפתחות שביאה איתה עכבה מסוג חברתי וכו'. בנוסף מחקרים הוכיחו שגם שימפנזים עושים יותר מעשי תוקפנות מבני אדם בגדול |
| תוקפנות חברתית | חרם או הפצת שמועות בזדון חברה וכאלה. מחקרים הראו שאאין הבדל גדול בין תאומים דיזיגוטיים ומונוגוטיים בקטע הזה ולכן שיערו שההבדל ברמות התוקפנות נוצר בעיקר בשל סוג ההורות שילדים חווים (מחקר די גרוע). כן יש מחקרים שמנסים לקשור בין גן מסוים לתוקפנות או בין נוירוטרנסמיטר לתוקפנות |
| תוקפנות אימפולסיבים ואינסטרומנטלית | יש תוקפנות של חוסר שליטה ויש תוקפנות מחושבת קרת רוח, שהיא לא קשורה לנט"מים מעוררים או מעכבים אלא לגיבוש תפיסה של פתרון בעיות באמצעות תוקפנות שהאדם מפתח |
| טמפרטורה ותוקפנות. תסכול ותוקפנות. שעה ותוקפנות | תפיסה בסיסית אומרת שכל תוקפנות אימפולסיבית נולדת מתסכול מסוים ולא קשור. הוכח שיש מתאם מסוים בין אבטלה לתוקפנות במקום מסוים. נטען שכשחם יש יותר מקרי תוקפנות (נגיד חם לי בזמן שאני מדבר עם מישהו הגיוני שאני אתעצבן עליו), גם הוכח שבשעות מאוחרות בלילה יש יותר תוקפנות, אולי בגלל חוסרמ חויבות או אלכוהול, בגדול גורמים סביבתיים-חברתיים |
| תסריט הסלמה | זה משהו יפה שאומר רצף קבוע מראש של תוקפנות, נגיד אני צריך משהו ממישהו אני בהתחלה אהיה נחמד ואז אתעצבן יותר ויותר ואז אהפוך ללגמרי לא ענייני, ואקלל אותו. |
| תרבות ותוקפנות | יש קשר בין תרבות של עצמי ותוקפנות, כי מי שיש לו תרבות של חברה לא ינהג בתוקפנות כי זה חלק מקבוצת העצמי, גם התיאוריה על אנשים שה ם נחמדים במיוחד ותוקפניים במיוחד הגיונית, כי אותם אנשים שהם אדיבים, אם יעצבנו אותם הם יהיו יותר עצבניים, וזה יכול להיות אפילו מתאם שעובד תרבותית. כך הוכח בניסוי של ניסבט |
| מודל התוקפנות הכללי | יש מתאם בין ילדים שרואים טלוויזיה עם תוקפנות לבין מידת התוקפנות שלהם כבוגרים. בנוסף הוכח שמשתתפים בניסוי שנלקחו מדגמית וחולקו לקבןוצת ביקורת, חציים שיחקו משחק מחשב אלים וחציים לא, ואחרי זה ניסו לשער מה יהיה סוף של סיפור מסוים נטו יותר לסיום תוקפני. |
| 8 תקופות ההתפתחות | 1. טרום לידה ינקות מוקדמת, עד גיל 1.5 3. ילדות מוקדמת - עד גיל 6 ילדות - עד גיל 11 התבגרות - עד 20 בגרות מוקדמת - 20-40 בגרות - 40-65 בגרות מאוחרת - 65-המוות |
| מחקרים נורמטיביים ונורמות להתפתחות | כדי שנוכל לבחון היטב את ההתפתחות ואת החריגים ממנה צריכה להיות נורמה לחרוג ממנה. זאת מושגת באמצעות מחקרים נורמטיביים, שלוקחים קבוצה גדולה של אנשים ומנסים להחליט מה הנורמה ההתפתחותית בכל שלב |
| גיל פיזיולוגי וגיל התפתחותי | גיל התפתחותי זה השלב של האדם ביחס לנורמה. פיזיולוגי זה הגיל האמיתי |
| מחקרי אורך ורוחב | אורך זה אותם אנשים לאורך שנים. רוחב זה אנשים בקבוצות שונות באותו הזמן. רוחב הוא בין נבדקי, אורך תוך נבדקי. רוחב טוב למהירות, אורך מעט יותר אמין. רוחב יש לו חסרון שאי אפשר למדוד בו הבדלים חברתיים שהתחוללו במהלך הזמן מאז שקבוצת המבוגרים הייתה בגיל קבוצת הצעירים. אבל כמובן, רוחב יותר קל ותוצאות יותר מהירות ויותר קלות לבדיקה |
| השפעות טרום לידתיות | כל דבר רע שהאמא תעשה ישפיע על התינוק. אסור לעשן אסור לשתות אסור להיות חולים אסור אסור סמים, קוקאין יהפוך אותו לנכה ועוד ועוד. כל דבר משפיע על שלב אחר בהריון, נגיד אדמת בהתחלה ועישון בסוף. |
| יכולות טרום לידתיות | הילד מזהה כנראה את קול אמו, כך עלה ממחקר שניטר את תגובתו לקול זה. בנוסף כבר בלידה הילד מצליח לזהות ולקלוט בצורה חושית מסוימת. לדוגמה רואים אך ללא עומק, לללא תלת מימד וכד'. |
| הצוק הויזואלי | מחקר שעשו שבו נותנים לילדים שזוחלים ולא זוחלים לזחול על זכוכית שבהתחלה נראית אטומה ואחרי זה כאילו יש נפילה ובודקים אם הם יעשו את תנועה לנפילה או לא. הוכח שזה תלוי בשאלה אם הם כבר זוחלים או לא |
| בשילה | ההתפתחות הנורמלית במהלך זמן מסוים נקראת בשילה. לרוב מדובר ברצף קבוע, כמו נגיד התהפכות, זחילה גל גחון זחילה על 6 עמידה הליכה. |
| התגברות מינית | מתחוללת בגיל ההתבגרות, אצל בנים, יצירת זרע חי ואצל בנות תחילת הווסת. זה בגדול קורה בתחילת גיל ההתבגרות, 11-15. יחד עם זה מגיעה התפתחות הורמונלית, שינויים גופניים נוספים וכו' |
| שינויים לרעה | בבסיס זה קורה עם הגיל, יש דברים ברורים כמו ירידה בתפקוד הראייה, בצבעים מסוימים, ירידה בתפקוד השמיעה, סיום הוסת אצל הנשים וכו'. חשוב לדעת שזה גם קשור לחוסר שימוש, או כמו שנאמר "יוז איט אור לוז איט" |
| אמפיריציזם לעומת נייטיביזם | ג'ון לוק אמר שההתפתחות הוא תולדה של הגירויים - אמפיריציזם לעומת רוסו שאמר שהיא אבולוציונית- תורשתית גישת הנייטיביזם |
| ארבעת השלבים בהתפתחות המנטלית על פי פיאז'ה | סנסורי מוטורי, 0-2 קדם אופרציונלי - 2-7 אופרציות מוחשיות - 7-11 אופרציות פורמליות- 11 ואילך התיאוריה אומרת שהשלבים טוריים ואוניברסליים. |
| סכמה | קבוצת ידיעות. לדוגמה יש סכמה של ידיעות מולדות, מציצה של פעולה שתביא להזנה. אחרי זה יש סכמה מורכבת יותר של קבוצת פעולות שרק בסיומן תבוא תוצאה ראויה, לדוגמה להזיז משהו כדי להגיע למשהו שנמצא מאחוריו |
| השלב הסנסורי-מוטורי בתיאורייה של פיאז'ה וקביעות האובייקט | בין גיל 0-2, יש בו תחושות ותנועות. הישג ראשון שמתרחש בו הוא קביעות האובייקט - שהילד מבין שדבר מה קיים גם כשהוא לא חש אותו. |
| השלב הקדם אופרציונלי, אגוצנטריות ומרכוז | בין גיל 2-7, מאופיין בכך שהילד מצליח לייצג מנטלית את הדברים שלא נוכחים מלבד זה שהוא יודע על קיומם וגם מתאפיין באגוצנטריות, המחשבה שהעולם סובב סביב העצמי ובעיות האחרים אינם חשובות. מרכוז הוא ההתייחסות לתכונה אחת חשובה בלבד, כמו לדוגמה שמשהו גבוה. הדגמה של מרכוז ניתן לראות אם שופכים נוזל מסוים מכוס רחבה לכוס גבוהה הילד יחשוב שיש בכוס הגבוהה יותר נוזלים |
| שלב האופרציות המוחשיות, שימור,הפיכות | מגיל 7-11, כבר אפשר לחשוב על אופרציות מנטליות, נגיד להתסכל על שלושה אנשים ולהחליט מי יותר גבוה, על בסיס זה שאני מדמיין אם אני אעמיד אותם אחד ליד השני. שימור זה שאני יודע להגיד שאם שופכים נוזל מכוס לכוס נשארה אותה כמות נוזל והפיכות זה שאם אני אחזיר את הנוזל לכוס הגבוהה זה יחזור להיות גבוה |
| שלב האופרציות הפורמליות | מגיל 11 ואילך. שלב שבו אפשר לא רק לעשות ייצוג מנטלי של המציאות אלא גם לעשות ייצוג מנטלי של דברים מופשטים. לדוגמה לקחת שאלה היפטותית על שלושה אנשים שכל אחד אומרים שהוא בגובה אחר ולשאול מי הכי גבוה. וכמובן הרבה מעבר, מה כל תפיסה מופשטת מורכבת שגוררת אחריה טוב ורע וכד |
| הכחדה (התניה קלאסית) | אחרי שנוצרה כבר התניה קלאסית, אם ניקח את הגירוי הנייטרלי וניתן אותו בלי התוצאה המותנית בסוף ההתניה תיכחד |
| החלמה ספונטנית | בצורה מעט מפתיעה, הכחדה זה לא מאוד חזק, ולאחר זמן מה, אם פתאום יופיע עוד פעם הגירוי הנייטרלי ההתניה תחזור, ואם ההכחדה הייתה מאוד חזקה אז היא לא לגמרי תחזור אבל תתחדש באמצעות הצמדת הגירוי פעמים בודדות |
| התניה קלאסית | לקחת גירוי מסוים שמוביל לתוצאה מסוימת (נגיד, עכביש מביא פחד), ולייצר גירוי נוסף נייטרלי שיקושר לאותה תוצאה, נגיד שכל פעם כשאני אשמע צליל מסוים אני אפחד כי הראו לי את העכביש 10 פעמים ביחד עם הצליל הזה. |
| התניה אופרנטית וארבעת סוגי הלמידה | התניה אופרנטית זה קישור בין מעשה מסוים לתוצאה מסוימת. באמצעות ארבע השיטות: חיזוק חיובי - פרס חיזוק שלילי - הסרת מועקה עונש חיובי - עונש עונש שלילי - הסרת כיף |
| הפנמה | לפי התיאוריה של ההפנמה ההתפתחות הקוגנטיבית מתרחשת בעקבות למידה מהם פעולות קוגנטיביות בעלות ערך לחברה. |
| תיאוריית המוסר של קולברג | לפי השיטה הזאת יש 6 שלבים של מוסר, בהתחלה החשבונות הם של רווח והפסד, בעיקר בטווח הקצר, ובסוף יש עקרונות מוסר שיודעים כביכול לקחת את כל חלקי המוסר ולהחליט ביחס לכל מקרה נתון מה מנצח |
| משכל ותבונה אצל זקנים | בגדול המשכל נפגע, יכולת העיבוד מאטה. אבל התבונה נשארת ואף גוברת. תבונה זה חרטא ברטא שמוגדרת כנסיון חיים, התמודדות עם אי וודאות ועוד כהנה וכהנה קשקושים |
| אופטימיזציה בוררת עם פיצוי | שיטה להיות זקן רלווטי: לבחור רק את חלק מהדברים לעבוד עליהם - ברירה לעשות את הדברים בהשקעה יתירה - אופטימיזציה לעשות דברים שבהם הוא טוב - פיצוי |
| השלבים הפסיכו-חברתיים של אריקסון | בגדול בכל שלב גיל יש קולנפליקט קבוע מראש שצריך לפתור בצור הולמת. לדוגמה בגיל הקטן יש קונפליקט של אמון מול חשדנות לפתור את זה כמו שצריך זה לתת לילד את הביטחון שהוא צריך כדי שייקשר לדמות המטפלת ולא יחשוד בה. כך הלאה בכל שלב בחיים, כולל קרבה לבן זוג, מימוש עצמי וכו' |
| ח(י)ברות | תהליך שבו האדם מבין איך עליו להתנהג בחברה. וכלל האנשים סביבו הם סוכני חברות, כאלה שעוזרים לו להיצמד לנורמות ולהבינם. המשפחה היא סוכן החברות החזק ביותר |
| מזג של תינוקות | בכללי תינוקות מתחלקים לפתוחים וביישנים, והראו סוג של עקביות בנוגע להמשך חייהם |
| היקשרות | היקשרות זה החיבור הרגשי לדמות המטפל וציפייה לתמיכה קבועה ממנו |
| הטבעה | במינים כמו ברווזים יש היקשרות מיידית לדבר הנע הראשון שהולד רואה |
| מבחן המצב הזר | כדי לבדוק היקשרות מכינים מצב שבו ילד נעזב על ידי דמות המטפל בזמן שיש שם זר לכמה זמן ואז הדמות המטפל חוזר. רואים מה התגובה ועל פי זה יודעים את סוג ההיקשרות: היקשרות בטוחה - לחץ קצת כשהדמות הולכת ונחמה כשהיא חחוזרת היקשרות לא בטוחה - נמנעת - התעלמות בגדול היקשרות לא בטוחה - מתנגדת - כעס על ההורה עם שובו יחד עם ההירגעות מחזרתו. המבחן הוכח כמנבא התנהגות במחקרי אורך |
| סגנונות הורות | יש שני משפיעים, דרישתיות והיענות ולכן 4 סוגים: 1. דרישתי ונענה - זה טוב 2. לא דרישתי ונענה - מפנק מידי 3. לא דרישתי ולא נענה - מזניח 4.דרישתי ולא נענה - קשוח מידי |
| תיאורית הארון ומגע מנחם | תיאוריית הארון אומרת שמה שחשוב בדמות המטפלת זה האוכל. היא כמו ארון. הוכח במחקרים על הקופים שהם מעדיפים שהדמות המטפלת תוכל לתת להם גם מגע מנחם, שהיא תהיהי נעימה. |
| התפתחות בגיל ההתבגרות | משום מה יש מחשבה מערבית שבגיל ההתבגרות אנשים חווים סער ופרץ, ויש להם בעיות והם בתקופת ביניים של החיים. בפועל זה השפעה חברתית כי בתרבויות לא מערביות יש מעבר יותר חלק מתקופת הילדות לבגרות, פשוט לאט לאט עוד תחומי חיים נהיים מבוגרים אצל הילד. מה מאפיין את ההתגברות המערבית - קשר חזק על קבוצת השווים, לרוב הגיל, קליקות בתוך קבוצות החברים וחבורות יותר גדולות של ילדים. מחקרים מראים שקבוצת השווים מעלה את הסיכון לעשות דברים רעים, אבל עיקר ההשפעה תהיה בגיל ההתבגרות |
| אינטימיות | בשלב החיים של הבגרות המוקדמת מתחולל קונפליקסט אריקסון שבו הפיתרון לאינטמיות בגדול זה להתחתן. זה אומר שאתה מביא את האינטימיות שלך אבל מתפשר מעט ומקבל את האינטמיות משותפת עם בן או בת הזוג. |
| תיאוריית קשרי גומלין חברתיים סלקטיביים | כשאנשים זקנים הם בוחרים בצור יותר בררנית את החברים שלהם, או בני זוג שניים או משהו כזה |
| פוריות | מה שחשוב לאנשים מגיל מסוים זה להיות משמעותיים, מוכווני חברה ולאחר. להרגיש שהם עושים משהו |
| מהי מוטיבציה | כינוי למכלול הדברים שבעקבותיהן יש התחלה של פעולות, הכוונה שלהן והתמדה בהן או להיפך |
| 5 שימושים במוטיבציה בפסיכולוגיה | 1. להסביר שונות בהתנהגות, למה פעם ככה ופעם ככה או למה הוא ככה והוא ככה 2. לקשר בין ביולוגיה להתנהגות - למה קמתי בבוקר. כי הייתי רעב 3. להקיש על מצבים פרטיים מתוך התנהגויות פומביות - אם הוא יושב וצוחק כנראה הוא קרא משהו מצחיק בפלאפון. 4. לייחס אחריות לפעוולות - זה שהוא עשה את זה זה היה מתוך מניע פנימי. 5. להסביר התמדה - איך הוא עושה את זה למרות שזה קשה? בזכות המוטיבציה |
| דחפים ותמריצים | דחפים - השאיפה לחזור לאיזון להומאסטזיס, לדוגמה כמו לאכול או לישון. תמריצים - תגמולים שאינם ביולוגיים בהכרח, כמו כיף, מימוש סקרנות, השגת יעדים וכד' |
| מהו אינסטינקט? מולד או נלמד? | נטיות קיימות מראש החיוניות להישרדותו של המין, לדוגמה, רעב הוא אינסטינקט בסיסי. אבל גם תשוקה מינית היא אינסטינקט בהקשר של שימור המין. ולא הפרט.. הוכח שאינסטינקטים הם לא רק מולדים אלא גם נלמדים. |
| הגישה הקוגנטיבית למוטיבציה | בגדול - כלל התפיסה שלנו היא סובייקטיבית, ולכן המניעים שלנו הם על בסיס איך שאנחנו מפרשים את המציאות ובעקבותיה נוצרות הציפיות שלנו. נגיד אם נחליט שמשהו מסוים הוא תגמול הוא יהופך לתגמול ובכך תיווצר מוטיבציה סובייקטיבית. |
| תיאוריית הלמידה החברתית של רוטר | הסיבה שנעשה משהו היא כי אנחנו חושבים שזה חשוב וכי אנחנו מצפים לגמול, אם החברה לא תופסת מזה כחשוב יהיה לנו קשה להתמיד בזה. דוגמה, מישהו דתי בחברה חילונית |
| פירמידת הצרכים של מאסלו | 1. ביולוגי - רעב, צמא וכו 2. ביטחון - אופציה לחיות, מקום לגור, כסף 3. היקשרות - הצורך להיות אוהב ונאהב 4. הערכה - הצורך בכבוד ובהרגשת ערך 5. מימוש עצמי - הצורך להרגיש ממלא מטרות איכות וממש פוטנציאל אישי. רעיונית תיאוריית הצרכים היא טורית - כל שלב מגיע אחרי קודמו. בפועל כמובן שזה לא תופס לגבי כל סיטואציה וסיטואציה |
| איפה הרעב והשובע | מחקרים ניסו למצוא את הרעב, הוכח שהוא קשור במגוון מקומות, התכווציות בקיבה, , סוכר בדם וכד'. גם השובע נמצא במילוי הקיבה, בטעם האוכל בפה ועוד |
| שובע ייחודי לחוש | אוכל מסוים יגרום לנו תחושת שובע גדול יוותר . אוכל עתיר בחלבונים וקלוריות לדוגמה. הפאנץ' הוא שאוכל ספציפי שאוכלים, לאט לאט יימאס לנו ממנו אבל לאכול אוכל אחר יותר קל, כלומר יש שובע ייחודי לטעם ספציפי שאנחנו אוכלים ברגע זה. |
| מודל המרכז הכפול | מודל לא נכון שאומר שיש שני מרכזים בהיפותלמוס, אחד הוא מרכז הרעב ואחד מרכז השובע. הוכח שגם ניתוח לשינוי בהם לא באמת מוכיח את זה אלא גורם אולי להפרעת יתר וכאלה ולכן זה קשקוש |
| תרבות אכילה | אכילה היא לא רק רעב. לדוגמה שלוש ארוחות ביום הן הקשר תרבותי לאכילה, גודל של "מנה" זה הקשר תרבותי לאכילה, מחירים של מוצרים בריאים ולא בריאים כנל |
| מהו רגש? מולד או נלמד | רגש הוא מכלול ההרגשות, תופעות,, דפוס מורכב של שינויים יזיים ומנטליים שמגיעים בעקבות סיטואציה חשובה אישית. כמו שמחה למראה אדם אהוב או פחד למראה דינוזאור. הרגשות הם מולדים, יש רגשות ברורים שתינוקות נולדים איתם, בכל התרבויות, אך כבר בגיל מאוד צעיר (מתחת לשנה) יש כבר שינויים בהבעת הרגשות בין תרבויות |
| זיהוי רגשות, התיאוריה הנוירו-תרבותית | מוכח כי אנשים מכל התרבויות מזהים בגדול 7 רגשות ספציפיים, כמו פחד, שמחה, הפתעה, גועל, עצב וכו',. זוהי התיאוריה הנוירו - תרבותית, שעל פיה המוח מפעיל עצבים ספציים שיוצרים עווית מסוימת ביחס לכל הרגשה, וזה מולד |
| תרבות ורגש | התרבות לעיתים מגבילה רגש. היא יכולה לקחת שני אנשים באותה סיטואציה ולגרום לחלקם להגיב כך ולחלקם אחרת. לדוגמה, אנשי צבא יהיו יותר קשוחים כי כך מצופה מהם. |
| פיזיולוגיה של הרגש | הרגש הוא בעצם הפעלה של מערכת תגובת החירום של נו בגוף. הפרשת הורמונים מסוימים, מעבר למערכת העצבים הסימפטתית ועוד. אין הבדל בדברים האלה בין תרבויות שונות, זוהי תכונה מולדת. בנוסף, גם כאשר החברה והתרבות לא נותנת מקום לרגש מסוים בסיטואציה מסוימת, פעילות המוח עדיין תישאר דומה. ההבדל המשמעותי בהקשר זה הוא בין נשים לגברים |
| תיאוריית הרגש של ג'יימס ולנגה | אומרת שבאופן מט הפוך מהאינטואיציה - הרגש אינו קודם לתגובה אלא להיפך. התגובה הגופנית מובילה לרגש . לדוגמה, אני זורק את העט של בחזוקה על השולחן ואומר זהו לא "גילוי" של הרגש אלא ממש חוויה שלו בשל המעשה הפיזי, "אני מרגיש צער משום שאני בוכה" ולא "אני בוכה משום שאני מרגיש צער" |
| תיאוריית הרגש של קנון ובארד | על פי קאנון ובארד חווית הרגש והמעשה הרגשי הם סוברניים, כלומר אינם תלויים זה בזה, ומושפעים שניהם מהדבר שמעורר את הרגש. |
| תיאוריות קוגנטיביות של הרגש | תפיסה שאומרת שאנחנו חשים עוררות רגשית ואז מנסים להבין מה אנחנו מרגישים. אנחנו מרגישים זיעה ורעד ומנסים להבין האם אנחנו לחוצים ולמה. הבעיה עם תיאוריות כאלה שאין באמת "עוררות רגשית נייטרלית" אלא כן יש כמה סוגים של עוררויות, אבל עקרונית היא תיאוריה חזקה וברורה. |
| אפקט החשיפה בלבד | הוכח שאנשים מרגישים רגש כלפי משהו גם בצורה בלתי מודעת (נגיד במחקר על חביבות של דברים שהוצגו לחלקיק שנייה לעומת כאלה שלא הוצגו), הדבר הזה בעצם מוכיח שהרגש הוא ודאי משהו פיזיולוגי בפני עצמו ולא רק קוגנטיבי, שהרי במקרה הזה לא היה תהליך של מחשבה על הרגש בכלל. |
| מהי אישיות | דפוסי התנהגות אופייניים המשפיעים על התנהגותו של אדם במצבים שונים |
| למה מחקר האישיות חשוב למטרות הפסיכולוגיה (2) | 1. להבין את ההתנהגות על ידי הבנת האישיות 2. לנבא התנהגות על בסיס הבנת האישיות |
| תיאוריות טיפוסים ותיאוריות תכונות | שתי שיטות לתאר אישיות: התפיסה הראשונה המוקדמת יותר היא תיאוריית טיפוסים, שמחלקת את האנשים לסוגים שונים וכל אחד נכנס לתוך תבנית, נגיד פעם חילקו את זה בצור מיתית על פי נוזלים בגוף לאנשים מלנכולים או רגזנים וכד'. אחרי זה חילקו אנשים לטיפוסים על פי מבנה הגוף שלהם. תיאוריות של תכונות הן מודרניות יותר ובמרכזן יש תכונות בסיסיות שהאדם "נמדד" בהן כמה הוא "כזה". התכונות מצליחות להיות משתנה מסביר למכלול של התנהגויות שלכאורה אין קשר ביניהן. תיאוריות התכונות הן סטטיות, הן לא מסבירות מיהו הבנאדם ולמה האישיות שלו נראית ככה אלא רק מנתחות אותו בהווה |
| תיאורית האישיות של אלפורט | יש שלושה סוגי תכונות: 1. תכןונות ציר - מרכז החיים 2. תכונות מרכזיות - חשובות 3. תכונות משניות - פחות חשובות |
| צמצום תכונות | יש המון המון תכונות במילון ובשפות, החוקרים מנסים לצמצם את כל שמות התואר לרשיצת תכונות או סקאלות של תכונות (כמו מוחצן-מופנם) שציון בכולן ייתן הגדרה של אישיות. |
| מודל חמשת הגורמים (חמשת הגדולים) | מודל של 5 תכונות סקאלה שמהווים את מכלול האישיות: 1. נוירטיות - רוגע ויציבות 2.נועם הליכות - האם זה בנאדם נעים 3. מוחצנות - האם הוא חברותי, קל לקהל וכו 4. מצפוניות - האם מחזיק בערכים בסיסיים שמניעים אותו או שהוא רשלן 5. פתיחות להתנסויות - האם הוא יצירתי ומתנסה. תיאוריה זו מנסה לקבל חיזוקים ממחקר מדעי המוח שקושר בין תגובות במוח לסוגי תכונות והן תיאוריות אבולוציוניות שמנסות להסביר את |
| תורשה אישיותית | ברור ממחקרים שגנטיקה מהווה חלק מהאישיות (לדוגמה בשהוואה בין תאומים זהים ולא זהים). |
| פרדוקס העקיבות | פרדוקס מטומטם שלפיו אנשים שנותנים להם תכונה מסוימת אמורים להנתהג בצור מסוימת אבל בפועל הן לא מתנהגים כך. ההסבר לזה הוא שלא מצליחים לבודד בדיוק את התכונה ביחד עם האירוע שיפעיל אותה. לדוגמה מישהו מאופיין כביישן, אבל פתאום הוא מאוד פתוח בסיטואציות מסוימות. לכאורה תמוה. תשובה אפשרית - בחתך חברתי ללא בנות הוא תמיד ירגיש בנוח |
| מהי ביישנות | הגדרה מעולה לביישנות: תחושת אי־ נוחות ועכבוֹת במצבים חברתיים, אשר עלולה להפריע למימוש מטרותיו האישיות או המקצועיות של האדם. |
| שלושת הדחפים של האנרגיה הנפשית על פי פרויד | ארוס - הדחף התשוקתי או המיני הרחב. טנטוס - אינסטינקט המוות שימור עצמי- אינסטינקט החיים |
| תסביך אדיפוס | תיאוריה של פרויד ילד רואה באביו מתחרה מיני על תשומת לב אמו. כל ילד אמור להתגבר באופן טבעי על התסביך בגיל 4-5 - על ידי הזדהות עם הכוח של אביו. כרגיל אצל פרויד, תיאורייה לא מבוססת ולא מתייחסת לבנות אבל מרתקת |
| ההתפתחות הפסיכוסקסואלית-פרויד | על פי פרויד האדם בעל דחפים של הארוס, שהוא הדחף המיני הנרחב כבר מלידה, בהתחלה זה עניין אורלי, סביב הפה, במאכל ובשמחק עם צעצועים, בהמשך זה מתפתח לאיזורים נוספים עד שזה מגיע למיניות בשלה באיברי המין יחד עם שותף למיניות בריאה. "קיבעון" באחד מין השלבים המוקדמים ייצר חוסר יציבות אצל המבוגר שקשור למקום שבו נעצר, לדוגמה אם נעצר בשלב הגמילה מפי הטבעת הוא יהיה עקשן או אוהב סדר קיצוני |
| דטרמיניזם נפשי | כלל התהליכים הנפשיים קשורים בקשר של סיבה ותוצאה לאירועים אחרים. תפיסה פרוידיאנית |
| פרויד - הלא מודע | פרויד הביא את תפיסתו שרוב מה שמשפיע על הנפש אינו בחלק שאנחנו רואים או יכולים לדעת אלא בחלק הלא מודע שלנו. כמו קרחון שרואים רק את קצהו מעל פני המים.. דוגמה להשפעת הלא מודע היא פליטה פרוידיאנית, שאומרים בטעות מילה שלא התכוונו, אבל כי זה מה שקצת אנחנו מרגישים בתת מודע |
| מבנה האישיות - פרויד | הסתמי - רוצה עונג וללא השלכות האני העליון - חושב על החיים ועל ערכים ומה נכון, מייצג את הנורמות החברתיות האני - מווסת ביניהם ומנסה להתנהג כמו האני העליון בלי לדחוק יותר מידי את הסתמי |
| מנגנוני ההגנה של האני | כדי לא להיכנע כל הזמן לדחפים הסתמי לאני יש מנגנונים שעוזרים לו. כמו הדחקה, התקה, פנטזיה, הזדהות, בידוד, |
| רשימת מנגנוני ההגנה של האני | אתה בבידוד (חלוקה ליחידות) וזה לא תירוץ (רציונליזציה) להשליך (האשמת אחרים) את הפנטזיה (חלופה למימוש דחפים) שלך עלי. במקום זה תבין שזה בגלל שאתה לבד (התקה), תהפוך את הלימון ללימונדה (היפוך תגובה), ותתחיל להבין איך כל חולי הקורונה מרגישים (הזדהות). העיקר שלא תתנהג לי פה כמו ילד (תסוגה) אלא תבוא תאכל איזה המבורגר (עידון, החלפת תגובה מינית בא-מינית מקובלת) |
| בעיות עם התיאוריות של פרויד | 1. לא מעוגנות בהגדרות אופרצינוילות. 2. לא מעניינות, הן היסטרויה ולא ניבוי 3. תיאוריה על ילדים ללא תצפיות על ילדים 4. ממזערת חוויות טראומטיות 5. מוטת לצד זכרי וללא התייחסות לבנות |
| עיקר החידוש של אדלר על פרויד | תופס את הארוס כפחות משמעותי ומייחס משמעות לרגשי נחיתות, כל הזמן אנשים מנסים להתגבר על רגשי נחיתות |
| עיקר החידוש של קרן הרוניי על פרויד | לגברים יש קנאת רחם - על זה שהם היו תלויים באמא כיד להיוולד שגורמת להם לזלזל בנשים |
| עיקר החידוש של קרל יונג על פרויד | מרחיב את תפיסת הלא מודע ואומר שיש "לא מדוע קולקטיבי", שהוא מולד ויגרום לכולם במדיה שווה לחוות. חויות מסוימות ולהבין בתת מודע דברים מסוימים. בנוסף, הוא טען שלאדם יש עוד שני אינסטינקטים מרכזיים, האחד הוא הצורך ליצור והשני להיות אדם לכיד. |
| הערכה חיובית בלתי מותנית | רוג'רס הסביר שילדים חייבים לחוש הערכה חיובית לא מותנית מההורים כדי לגדול באופן נורמלי |
| עצמי אמיתי" על פי קרן הורניי" | לאדם יש עצמי אמיתי שאמור להתפתח לאנשהו. כדי שזה יקרה חיייבים תנאי סביבה טובים כמו הערכה ואהבה הורית וכד' |
| ייחודן של תיאוריות הומניסטיות של האישיות (3) | הוליסטיות - מסבירות הרבה פעולות של האדם באמצעות תפיסה מרכזית אחת נטייתיות - האדם נולד עם מטרה כלשהי, הסביבה משמעותית אבל היא רק מחסום לנטייה העצמית הבסיסית פנומנלוגיות - מדגישות את נק' המבט של הפרט ולא של המטפל/הצופה |
| הבעיות עם תיאוריות הומניסטיות של האישיות | כמו אצל פרויד, גם התיאוריות ההומניסטיות קשות מאוד לבחינה, מהו מימוש עצמי? לא ברור. וגם זה אופטימי מידי לחשוב שתנאים סביבתיים לא כל כך משפיעים. |
| פסיכוביוגרפיה | יכולת ליצור סיפור חיים של אדם על בסיס תיאוריות פסיכולוגיות באופן לכיד. |
| עצמי אידיאלי | הגדרה של רוג'רס, שמסבירה שלכל אחד יש העצמי - המצוי ואת העצמי האידיאלי - הרצוי |
| מהי אישיות על פי תפיסה ביהביוריסטית | האישיות היא מכלול הלמידות של האדם שגורמות לו להתנהג באופן שבו הוא מתנהג |
| למידה של הפחתת מתח ושל חיקוי חברתי (אישיות/ביהביוריזם) | בתפיסה ביהביוריסטית האדם לומד איזה פעולות עזרו לו להפחית מתח ולכן הוא חוזר עליהן והופך אותן להרגל. שיטה אחרת היא למידה מצפייה, שרואים איזה דברים מקבלים עליהם בונוס ואיזה לא |
| תיאוריית האישיות הקוגנטיבית של מישל | מישל הביא 5 קטגוריות שמסבירות התנהגות על בסיס אישיותי: 1. קידודים - הדרך שבה אנחנו מנתחים מידע 2. ציפיות ואמונות - הערכים שלנו, מה שאנחנו חושבים שנכון 3.רגשות 4.מטרות וערכים - מה אנחנו רוצים לעשות בחיים 5.יכולות - למה אנחנו מסוגלים. כל אלה ביחד עוזרים לנו להבין מדוע בסיטואציה מסוימת מתנהגים כך ובאחרת מתנהגים אחרת, ובעצם מתגבר על פרדוקס העקיבות מכיוון אחר. |
| תיאוריית הלמידה החברתית הקוגנטיבית של בנדורה ודטרמניזם הדדי | על פי בנדורה בני אדם בני אדם בעיקר לומדים התנהגות בצורה חברתית, למשל על ידיד דטרמיניזם הדדי, שבו אני משפיע על הסביבה מצעמי ומושפע ממנה כמו שהיא מייצגת |
| יעילות עצמית (למידה חברתית של בנדורה) | יעילות עצמית היא הנקודה שבה במצב מסוים אדם מרגיש שהוא מתפקד כראוי. אנחנו תמיד מנסים להגיע לנקודות יעילות עצמית. איך מחליטים שאנחנו שם? אם כבר עשינו את זה אז יש לנו נסיון בזה. אם לא: 1. נסיון עקיף - צפייה באחרים 2. שכנוע - אחרים מסבירים לנו שאנחנו יעילים שם 3. ניטור העוררות הרגשית - מה אנחנו מרגישים כשאנחנו חושבים על המטלה |
| בעיות עם תיאוריות חברתיות וקוגנטיביות של האישיות | הבעיה המרכזית היא שהן לא מחזיקות מהרגש וכל מי שחוקר בשיטות אחרות אומר "מה נסגר אתכם הרגש הוא המשפיע החזק ביותר על ההתנהגות". עוד בעיה עם תיאוריה קוגנטיבית היא שהיא לא מספרת על העבר ועל איך נוצרו תפיסות אלא רק מסבירה אותן בהווה |
| MMPI מבחן האישיות הרב שלבי של מינסוטה 2 -מה סוג המבחן ומהו המבחן | שאלון אישיות שבו כל היגד או כל קבוצת תשובות עלהיגדים מבדילה בבירור בין קבוצות שונות של אנשים,, לדוגמה נורמטיביים מול סכיזופרניים. מבחן אישיות אובייקטיבי |
| NEO-PI ומבחן חמשת הגדולים - מהו סוג המבחן ומה המבחן | שני מבחנים של היגדים שבסופם אמורים לקבל ציון על חמש התכונות המרכזיות. ההבדל ביניהם הוא בעיקר בהחלפה של התכונה "מוחצנות" ב"אנרגיה" במבחן חמשת הגדולים. מבחן אובייקטיבי |
| מבחן רורשך - מה סוג המבחן ומהו המבחן | מבחן השלכה שבו יש כתמי דיו סימטריים על דף והאדם עונה על השאלה "למה זה דומה". הממצאים נבדקים בקפדנות על בסיס שלושה עקרונות מרכזיים: המיקום שאליו הוא התייחס, תוכן התגובה, מה הוא אמר וה"מגדירים" העקרונות בציור שהוא התייחס אליהם, האם זה הצבע, הצורה, ההצללה וכו'. למבחן רורשך יש שיטת נקידה מקיפה ולא אמורפית. תשובות מסוימות הוכחו כמעידות על פתולוגיות מסוימות |
| מבחן התפסת נושא - מהו סוג המבחן ומהו המבחן | במבחן זה מראים תמונות מעורפלות ואמורים להסביר מה הסיפור שמתוא בתמונה או מה הוביל להתרחשות המוצגת בתמונה. מבחן זה הוא מבחן השלכה. גם מבחן זה נוצרו מספר שיטות נקידה ואבחון של הנבחן על בסיס הדרך שבה סופרו הסיפורים והאופן שבו הוא מתאר את התמונות |
| מהו ה"עצמי" | העצמי הוא מונח שטבע רוג'רס, שמייצג את כל התפיסות שלנו, המחשבות והרגשות שלנו כלפי עצמנו. בתפיסה ההומניסטית אנו נדרשים להערכה עצמית חיובית בלתי מותנית על עצמנו. גישות קוגנטיביות חוקרות את השאלה מה משפיע על דימויי העצמי ומחקרים הראו שתרבויות שונות (קולקטיביות לעומת אינדיבידואליות) משפיעות על תפיסת העצמי |
| פסיכופתולוגיה | המחקר שמתמקד בשיבושים רגשיים, מחשבתיים או התנהגותיים המונעים מהאדם לממש מטרות חשובות |
| פסיכולוגיה אבנורמלית | התחום שמתעסק בהפרעות, באנשים שמתנהגים לא כמו שמצופה על פי הנורמה ובטיפול בהם, החזרתם לטווח הנורמה |
| 7 קריטריונים להגדרת התנהגות כאבנורמלית | 1. אי-נוחות הצופה 2. מצוקה אי אי יכולת. שאין תפקוד 3.התנהגות לא מתסגלת - אי יכולת להתמודד עם כל קושי ואתגר 4. התנהגות לא רציונלית - אדם שעושה דברים הזויים 5. התנהגות לא צפויה - אדם שפתאום עושה דברים יוצאי דופן ואי אפשר לצפות את זה 6. התנהגות לא מקובלת ונדירה מבחינה סטטיסטית - לדוגמה אם מישהו הולך ערום 7. הפרת אמות מידה מוסריות - אם מישהו נגיד לא מאמין בלעבוד. חשוב לזכור שזה לא קריטריונים שעומדים בפי עצמן אלא יותר כללי אצבע |
| בעיית האובייקטיביות | כל תפיסה של אבנורמליות יסודה בנורמות חברתיות, לדוגמה פעם המציאו כל מיני דברים על שחורים שהם שונים מבחינה גזעית או פעם הגדירו יחסים הומוסקסואליים כסטייה והיום לא. בנוסף הרבה פעמים זו "נבואה המגשימה את עצמה", ההגדרה של מישהו כלא שפוי גורמת לנו להסביר את מעשיו כלא שפויים וכך הוכח בניסוי שבו הכניסו אנשים בריאים לגמרי לבית חולים לחולי נפש |
| אבחון פסיכולוגי | כדי שיהיה אפשר לטפל באבנורמליות של הפתולוגיה הנפשית יש צורך באבחון, שהוא הכנסה של ההתנהגות הלא מקובלת לתוך תבנית ברורה, שבה שלושה מאפיינים: 1. קיצור ושפה מוסכמת 2.הסבר לאבחון 3. תכנית טיפול |
| ה-DSM | המדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות הנפש. נוצר ב1952 ומשם עבר מספר גרסאות (5 נראה לי). אמור לתכלל את כלל הבעיות ולתת סימפטומים ברורים לכל דבר ודרכים לקבוע פתולוגיה לכל מקרה |
| תחלואה כפולה | כאשר מנתחים סטטיסטית מקרי אבנורמליות נפשית, כמו באמצעות ה-DSM, אפשר להגיע למסקנות על קשר מתאמי בין שתי הפרעות שונות |
| אטיולוגיה | ההסבר לבעיות רפואיות או נפשיות. אטיולוגיה ביולגוית של מחלות נפש תהיה על בסיס גנטיקה או פגיעת ברקמות במוח ואטיולוגיה פסיכולוגית תהיה על בסיס הגישה הפסיכולוגית המתאימה: פסיכודינאמית - בגלל חוסר התגברות על משברים בילדות וכד., ביהביוריסטית - למידה של התנהגויות לא נורמליות, קוגנטיביות - לקות בתפיסת האדם את הסביבה וכד' |
| הפרעת חרדה כללית לעומת הפרעת פניקה. | אבחון: כאשר אדר חרד או מוטרד למשך למעלה משישה חודשים בלי סכנה נראית לעין, לרוב בשל סיבות כמו "דאגת פרנסה" וכד'. ב"חרד" הכוונה לדברים פיזיולוגיים ניתנים לאבחון כמו מתח, עייפות ועוד. שונה ממנה הפרעת פניקה שמאופיינת פשוט בהתקפי חרדה קצרים ולא מוסברים |
| אגורפוביה | פחד ממקומות ציבוריים/פתוחים, לעיתים קרובות מגיע עם תחלואה כפולה של הפרעת פניקה |
| ההבדל בין פחד לפוביה, שני סוגי פוביה | פחד זה שמשהו מפחיד אותנו וזה מובן, פוביה זה שמשהו מפחיד אותנו וזה לא מובן, לא רציונלי או לא מידתי. פחד מעכבישים יגרום לנוע לנוע באי-נוחות, ארכנופוביה תגרום לנו לשנות את סדרי היומיום ותשבש לנו את החיים. ישנם שני סוגים של פוביות: חברתית, הפחד מלהיראת וספציפית, הפחד מרשימת דברים כמו בעלי חיים מסוימים, מקומות סגורים ועוד |
| הפרעת טורדנות כפייתית - OCD | הפרעה שגורמת לנו להיות כפייתיים ביחס למשהו, לחשוב מחשבות טורדניות בצורה כפייתית ביחס למשהו, לרוב נקיון. להתעסק בנקיון הידיים עד שהן נפצעות מרוב שפשוף. דוגמה למצב כזה בלי הפרעה זה מחשבה טורדנית שפתאום קופצת "האם נעלתי את הדלת?". את ההפרעה הטורדנית כפייתית מאפיינות פעולות כפייתות, כמו רחיצת ידיים ללא הפסקה. |
| הפרעת עקה פוסט טראומטית (פוסט טראומה/PTSD) | הפרעה שבה אירוע טראומטי שבו המאובחן היה הקרבן הוא צפה בו, גורם לו לחזור ולחשוב את האירוע כל הזמן בצורה המפריעה לתפקוד. לרוב אל הפוסט טראומה תתווסף הפרעת דיכאון והפרעות נוספות ב"תחלואה כפולה" |
| תפיסות ביולוגיות להפרעות חרדה | בגלל שיש פוביות חוצות תרבויות כמו פחד מעכבישים, תפיסה אבולוציונית אומרת שזה פעם עזר לנו הפחד הזה וכאן יש משהו שהשתבש. עוד עיקרון משמעותי הוא היחס לנט"מים ולהורמונים. לדוגמה גאבא הוא נט"מ מרגיע חשוב ולכן תפיסה ביולוגית הולכת לחפש חוסר בגאבא כדי להסביר הפרעות חרדה ותיתן תרופה של החזרת האיזון הנט"מי לשיפור המצב. |
| השלכת תפיסות פסיכודינאמיות או ביהביורסיטיות או קגנטיביות להפרעות חרדה | לפי תפיסה פסיכודינאמית קונפליקטים בילדות יגרמו לפוביות קשורות בהמשך. לדוגמה קונפליקט עם הבית יכול לגרום לפוביה מגשרים (חרטאאאא). התקפי פניקה הם התפרצות של הלא מודע אל המציאות וכד'. לפי התנהגותית זה פחד נלמד מהתניה וכד'. לפי קוגנטיבית זה קשור לתפיסות שלנו על הסיטואציות ועל תפקודנו בהם וקשור גם למיקוד הקשב. הוכח שבעלי הפרעה ממקדים קשב וזיכרון בדברים השליליים (OCD יתמקדו תמיד בלכלוך וכד') |
| הפרעת דיכאון קשה | "ההצטננות של ההפרעות הנפשיות" - מאופיינת בין היתר ובעצימות משתנה: במרה שחורה, הפרעות בשינה, הפרעות באכילה, בתפקוד המיני, בפעילות המוטורית, באשמה, בחוסר ריכוז ולעיתים בהתאבדות או במחשבות רבות על מוות. מוגדרת הבעיה הרפואית המשפיעה ביותר בארה"ב לאחר מחלות לב בקשב ובהפרעה לתפקוד החברה כולה שהיא גורמת. |
| הפרעה דו קוטבית | אדם שנתקף ב"אפיזודה מאנית", שבה הוא חש אושר וביטחון לא רציונליים, הוא עושה דברים הזויים מתוך תפיסה שמחשבה עמוקה ויודעת כל עומדת מאחוריהם. לאחר מכן הוא חוזר למצב הרגיל ולרוב יורד למצב רוח נדכה עוד יותר, גם ששל ההפרעה הביולוגית וגם בשל המצב הקשה שהוא לרוב יוצר בזמן האפיזודה המאנית |
¿Quieres crear tus propias Fichas gratiscon GoConqr? Más información.