24066858
| Pregunta | Respuesta |
| תפיסות ביולוגיות, פסיכודינאמיות וביהביוריסיטיות ביחס להפרעות במצב רוח | ביולוגיות יחפשו את הנט"מים שעושים דיכאון או גורמים למאניה, יעשו הדמיה של המוח וימצאו את החלקים הבעייתיים, יתאימו תרופות שמווסתות את ההפרעה במוח. פסיכודינאמיות יחפשו את הסיבה לאשמה אצצל האדם, כלפי מי הוא הדחיק כעס וכד. התנהגותיות יסבירו שהאדם לא חווה מספיק חיזוקים לחייו או להיפך, שהוא מקבל חיזוקים על מצב הדיכאון ("רווחים משניים") |
| השילוש הקוגנטיבי, תפיסות קוגנטיביות ביחס להפרעות במצב רוח | ארון בק דיבר על השילוש הקוגנטיבי של הפרעות במצב רוח: דעה שלילית של האדם על עצמו, דעה שלילית על התנסויותיו ודעה שלילית על העתיד. התפיסות האלה שאינם אובייקטיביות אלא תלויות במחשבה נוטעות באדם את "שיתוק הרצון" והוא נהיה מדוכא. בנוסף מחקרים מוכיחים שדיכאון מזין את עצמו, שליפת זיכרונות עצובים קלה יותר בשעת הדיכאון |
| סגנון ההסבר וחוסר אונים נרכש | זליגמן הסביר שאדם מדוכא מאמין שהוא אינו יכול לשלוט בהתרחשויות עתידיות וזה מה שגורם לדיכאון. במחקר שביצע על כלבים הראה שלאחר שמתעללים בהם ללא הבחנה הם מפתחים שלושה חוסרים: במוטיבציה, ברגש ובקוגניציה ומצבי למידה. לזה הוא קרא "חוסר אונים נרכש". |
| הבדלי מגדר בדיכאון | נשים לוקות בדיכאון פי 2 מגברים. תיאוריה לא מבוססת אומרת שנשים מתעסקות יותר בבעיותיהן ולכן זה קורה לעומת גברים שרצים לעשות משהו אחר ורק "לא רוצים להיות בדיכאון". |
| התאבדות | סיום החיים באופן עצמי. מקושר הרבה פעמים לדיכאון קשה. סיבת מוות משמעותית, בעיקר ביחס למוות בגילים צעירים. בנות מנסות להתאבד יותר מאשר בנים בהתאם לשיעורן בדיכאון אך מצליחות פחות, ייתכן בגלל שיטות התאבדות (רובה לעומת כדורים) |
| הפרעת אישיות גבולית | הפרעת אישיות שבה בני אדם תוקפניים, אימפולסיביים, טעונים רגשית וקיימת בהם חרדת נטישה. בהפרעה זו בעצם ישנו תפקוד חברתי לקוי כמעט בכלל המערכים. הוכח כי הפרעה זו מקורה בין היתר גנטי (בתאומים מונוזיגוטיים קיים מתאם גדול משמעותית בלקות מאשר בתאומי דיזיגוטיים), אך מחקרים מראים שהיא גם תלויית סביבה ומאורעות טראומטיים |
| הפרעת אישיות אנטי חברתית | אנשים שמתעלמים מכל נורמה, לא אכפת להם לשקר, לגנוב וכד'. מגיעה הרבה פעמים עם נטייה לסיכונים כמו סמים וגם לחוסר ביטחון בחיים עד כדי התאבדות כרגיל, הוכח שמרכיב גנטי נמצא בהפרעה זו וגם שמרכיבים סביבתיים, בין היתר: חוסר בדאגה ותשומת לב הורית וגם להיפך, מגוננות יתר הורית |
| הפרעת ניתוק, אמנזיה של ניתוק ואישיות מרובה | ניתוק הוא כאשר חלק מסוים מהאדם נפרד ממנו, לעיתים זהו איבוד של חוויות או קבוצת מאורעות קשורים, לרוב טראומטיים, ולעיתים מתחולל פיצול אישיות שבו שתי אישויות מובחנות נמצאות אצל אותו אדם וכל אחת מהן שולטת בן בזמן אחר. התפיסה לגבי הסיבות לפיצול אישיות היא לרוב שהאדם "ברח" מטראומה או ממצב רגשי קשה באמצעות יצירת דמות סמלית שלא קשה לה, לדוגמה ילד שחווה התעללות יפתח דמות נוספת שאינה הילד הזה. כל ההפרעה הזאת בסימן שאלה, יש כאלה שאומרת שאין הפרעה כזאת בכלל |
| סכיזופניה -כללי | הפרעה נפשית נדירה, מאופיינת בקשר רופף בין רעיונות, חזיונות שוא, מחשבות שוא ובגדול ניתוק מהמציאות - אלה סימפטומים חיוביים (אקטיביים) שמאפיינים התפרצות אקוטית של ההפרעה ובנוסף אליהם מאופיינת בשטיחות רגשית ונסיגה חברתית - אלה סימפטומיים שליליים (פאסיביים) שלרוב מגיעים לאחר ההתפרצות. יש חולים כרוניים ויש זמניים |
| חמישה סוגי סכיזופרניה | לא מאורגנת - מחשבות שוא, בלבול וחוסר הקשר בתפקוד קטטונית - ללא פעילות מוטורית וללא תגובה במשך התקף פרנואידית - שיגעון גדלות, קנאה או רדיפה לא מובחנת - לא ברור מה מבין הסוגים כי יש מגוון של דברים שרידית - אדם שחווה אפיזודה חריפה של ההפרעה אך כיום מתפקד ללא סימפטומים מכשילי תפקוד. |
| תורשה וסכיזופרניה | כרגיל, יש מתאם מסוים בין תורשה לסכיזופרניה, אך גם המתאם החזק ביותר (תאומים מונוזיגוטיים או ילדים לשני הוררים סכיזופרנים) הוא נמוך מ-50% מה שמוכיח שנדרשת גם עקה סביבתית |
| ביולוגיה וסכיזופרניה | נמצאו במהלך השנים מספר ממצאים שיוצרים מתאם בין המוח לסכיזופרניה, חדרי המוח מוגדלים, אונת מצח דקה ועוד, אך כולם עדיין אינם בגדר ממצא מנבא סכיזופרניה, בטח לא ממצא סיבתי. |
| סביבה וסכיזופרניה | מחקרים הראו שעל גבי הבסיס התורשתי של הסכיזופרניה דרושה עקה סביבתית להתפרצות. עקה כזאת היא לדוגמה כאשר סף ה"רגש המובע" הביקורתי במשפחה גבוה הוא מנבא התפרצות של המחלה ואילו רגשות אחרים יכולים לעזור בדיכוי המחלה |
| מטרת טיפול בהפרעה | אבחון ההפרעה, מהי אטיולוגיה, מדוע נגרמה פרופגנוזה, מה אמור לקרות עם טיפול ובלעדיו טיפול, פסיכולוגי או תרופתי |
| 4 שיטות טיפול של פסיכותרפיה | פסיכותרפיה היא התפיסה הבסיסית שיש לטפל בהפרעה כדי לבטל את תסמיניה או יותר טוב, להתגבר על מקורותיהן והיא מחולקת לארבע גישות לאו דווקא נפרדות אלא לעיתים אינגרטיביות: 1. פסיכודינאמית - "טיפול בדיבור", העלאת הנושאים הבעייתיים למודע 2. התנהגותית - שינוי הקשרי למידה והפעלת חיזוקים חדשים 3. קוגנטיבי - ארגון מחדש של התפיסות של אדם על הסביבה 4. אקזיסטנציאליות/הומניסטיות - צמיחה פסיכולוגית והעצמה אישית |
| סוגים של אנשי טיפול | ישנם הרבה אנשי טיפול, לכל אחד מהם כותרת אחרת, הסמכה שונה וסמכות שונה, בין היתר: כהן דת יכול לייעץ עובד סוציאלי פסיכולוג קליני, בכל מקום הגדרה אחרת בארץ זה תואר שני + פנקס+התמחות. פסיכיאטר - ממחמה בהיבטים ביורפואיים של ההפרעות פסיכואנליטיקאי - מתמחה בתפיסות פרוידיאניות |
| היסטוריית האשפוז | פעם היו מכניסים בעלי הפרעות לבתי כלא, לאחר מכן היו מכניסים אותם למקומות מבודדים שם כביכול יהיה להם טוב אב לבעיקר הם יתרחקו מהחברה. הייתה תקופה שבה חשבו שיהיה מאוד פשוט לרפא חולי נפש ואז התבדו. רק בשנות השישים ביטלו את המחסנים והתחילו עם בתי חולים לרפואת הנפש מסודרים. מספר חולי הנפש המאושפזים נמצא בירידה מתמדת משמעותית בשל תרופות ובשל חיים בהשגחת הקהילה |
| טיפול פסיכודינאמי ו-4 מאפייניו | מטרתו יצירת הרמוניה תוך נפשית, מודעות לסתמי, הגבלת האני העליון והעצמת האני, תוך כדי "טיפול תובנה" שדורש יכולות אינטרוספקציה גבוהות. הטיפול ממושך ורציף (5 ימים בשבוע כפול מספר שנים) ובמרכזו מספר טכניקות כמו אסוציאציה חופשית, ניתוח התנגדות, ניתוח חלומות וניתוח העברה והעברה נגדית |
| אסוציאציה חופשית וקתרזיס | אסוציאציה חופשית - לחשוב בצור חופשית ללא מגבלות ובכך להעלות את הא מודע ולהגיע לקתרזיס - אפקט משחרר שמגיע מפתירת קונפליקטים חבויים בתת מודע |
| התנגדות - טיפול פסיכודינאמי | בטיפול פסיכודינאמי מאמינים שיש נושאים שהמטופל לא רוצה לדון בהם - זוהי ההתנגדות. היא תופיע כאשר במהלך תהליך האסוציאציה החופשית המטופל יירתע מנושא מסוים, ואם הוא יעלה בכל זאת לדיון המטופל יטען שהוא אינו חשוב או אינו משמעותי. אלה נושאים |
| ניתוח חלומות | בזמן חלום האני העליון פחות משפיע ולכן צצים בו דברים מודחקים מהתת מודע. בניתוח החלום מתייחסים ל"תוכן הגלוי" - מה היה בחלום ובמה הוא עסק ול"תוכן החבוי" איזה משמעויות אפשר להסיק מתוכן החלום על דברים אחרים. |
| ניתוח העברה והעברה נגדית | העברה מתרחשת כאשר המטופל חש כלפי המטפל רגשות עזים, חיוביים או שליליים, שבעצם יסודם בתחושות שהוא חש כלפי אנשים שעלו בטיפול, בעיקר הורים. העברה נגדית היא כאשר המטופל נהיה משמעותי רגשית כלפי המטפל, גם בשל קישורו לאיזשהו דמות משמעותית בחייו והמטפל צריך לשים לב אליה |
| תפיסות פסיכודינאמיות שאינן "על טהרת הפרויד" | 1. מדגישות יותר את הווה ולא רק את העבר 2. מאמינות בהשפעת חוויות כל הגילים ולא רק הילדות 3. מדגישות פחות את הדחפים הביולוגיים ויותר מוטיבציה חברתית וקשרים חברתיים 4. מעצימות את תפקוד האני ולא מתמקדות בסתמי ובאני העליון בנוסף, סאק סאליבן עסק בטיפול על בסיס בחינת תגובות המטופל לעמדותת המטפל וקליין האמינה ביצר התוקפנות שקדום ליצר המיני |
| התחלפות התסמין והויכוח בין הביהביורסיטיים ופסיכודינאמיים | פסיכולוגים התנהגותיים יחפשו תמיד דרך להתמודד עם תסמין בעייתי, לדוגמה ישברו את ההתניה שלו. הם מאמינים גם שלעיתים שבירה של תסמין בעייתי אחד תעזור לאדם להתגבר גם על בעיות אחרות. לעומתם טוענים הפסיכודינאמיים שמכיוון שהתסמינים אינם הבעיה אלא רק הסימפטום לה, שבירת התניה או טיפול בתסמין יגרום ל"התחלפות התסמין", הבעיה תצוץ ממקום אחר |
| התניית נגד - התנהגותית | כדי לפתור תסמין בעייתי נניצור התניית נגד שתעזור לו. לדוגמה אם אדם מפחד ממשהו, נביא לו את הדבר הזה בסביבה בטוחה יחד עם חיזוק (לדוגמה, נראה לו את הפוביה בזמן שהוא אוכל) ולאט לאט תיווצר התניית נגד שסותרת את הפוביה. |
| טיפולי חשיפה/עכבה הדדית/הקהייה שיטתית/הצפה - התנהגותית | דרך להתגבר על פוביה באמצעות רגיעה גופנית. האדם מרפה את השרירים ונרגע כמו שצריך, ואז מכניסים לו את מושא הפוביה. הניגוד בין השלווה לפבויה מעמעם את שניהם, ומפעם לפעם השלווה מתגברת. שיטה אחרת: האדם נרגע כמו שצריך מבחינה גופנית ואז מתחיל לדמיין את הדבר הקטן ביותר שמפחיד אותו, ואם מצליח לו להישאר רגוע הוא עובר לדבר יותר ויותר מפחיד וכן הלאה. הפוכה לגמרי היא שיטת הצפה, להראות לאדם בבת אחת את מושא הפחד בסביבה שהוא חייב להתמודד איתה |
| טיפולי הרתעה - התנהגותית | במקרים אלה יוצרים התניות רבות עוצמה בצורת עונשים חיוביים נגד פגיעות עצמיות. לדוגמה אדם שמכור לסמים, מקשרים לו את כל הסמים לבחילות והקאות או אפילו לעינוי גופני כמו זרם חשמלי, עד שהוא נרתע מהדבר המזיק. |
| טיפול בלמידה חברתית/חיקוי מודלים/חיקוי משתתף/סמלי | אפשר לבצע למידה באמצעות צפיי כדי להכחיד התנהגויות שליליות, לדוגמה אדם שיש לו פחד מנחשים יכול לפות במטפל שלו עובד עם נחשים (חיקוי משתתף) או לצפות בסרט על טיפול בנחשים (חיקוי סמלי). הוכח שחיקוי משתתף הוא דרך יעילה מאוד להכחיד פוביות, יותר מחיקוי סמלי ועפ"י המחקר יותר מאשר הקהייה שיטתית |
| טיפול במיומנויות חברתיות - התנהגותית | לעיתים הבעיה של המטופלים (הלקוחות) היא תפקוד חברתי, במקרים אלה בשיטה ההתנהגותית יתרגלו איתם ממש כמו אימון סיטואציות חברתיות ותפקוד בהם, מה שיעזור עם תסמיני החוסר תפקוד החברתי, פשוט כי הלקוח ישתפר בזה |
| טכניקות הכללה - התנהגותית | כדי להוציא את הלמידה מחוץ לטיפול אל המציאות יש צורך בטכניקות הכללה, כמו תוכנית חיזוקים חלקית או תכנית חיזוקים עצמית כדי שהלמידה תישאר גם בחיים האמיתיים |
| טיפול קוגנטיבי - שינוי אמונות שגויות | הטיפול הקוגנטיבי מתמקד בשינוי עמדות שגויות שגורמות לבעיות. לדוגמה אם אדם חושב "אני חייב להיות מושלם" אזי הטיפול בו הוא לעזור לו להבין שלא כך הדבר. טיפול קוגנטיבי בדיכאון יהיה לנתח את המחשבות הרעות על עצמי, להבין כמה הן הרסניות ולנסות להחליף את התפיסות שלי על הסביבה. המטפל בהקשר הזה ממש "משכנע" או "מתווכח" ומסביר למטופל למה עמדותיו לא נכונות, למה הוא לא אמור להיות בדיכאון. |
| טיפול רציונלי רגשי | טיפול קוגנטיבי שמנסה להעלות את כלל המעשים הקשורים לציוויים, לסיטואציות שבהן המטופל "חייב" לבצע משהו או לחשוב משהו ומנסה לטשטש אותן ולערער על גבולותיהם, להוכיח שאין להם תקפות אובייקטיבית. המטופל לא "חייב" לקום בבוקר, לא יקרה כלום אם לא יקום. אם מטופל לא קם בבוקר אין זה שהוא "אדם כושל" אלא זה בגלל שהוא הלך לישון נורא מאוחר. טיפול זה נוטה מעט לתפיסה הומניסטית |
| טיפול קוגנטיבי התנהגותי | טיפול משולב בין שתי הגישות שבו מחפשים את התפיסה הקוגנטיבית הבעייתית, את האמונה השגויה שמובילה לפגיעה בתפקוד ומחליפי אותה באמירות אחרות, בונות יותר, בצורה של למידה וחיזוקים. |
| טיפול ממוקד לקוח - הומניסטי | רוג'רס - תפיסה בסיסית שכל אחד הוא שלם ושואף למימוש עצמי, ולכן א. צריך לכבד אותו, לא לנות להטות אותו לכיוונים כאלה ואחרים ובעיקר לתת לו הערכה חיובית בלתי תלויה. הדבר הזה לבד כבר יעזור לו להתגבר על המשברים |
| טיפול גשטאלט וטכניקת הכיסא הריק - הומניסטי | תפיסת הגשטאלאט אומרת שצריך להשיב את האדם לשלמותו, להחזיר לו את החלקים האבודים והשבורים שלו וזה מה שיביא לו לרווחה נפשית. טכניקה בשיטה זו היא טכניקת הכיסא הריק, שבה מושיבים מול האדם כיסא ריק ווהוא אמור לדבר אל מישהו שאין לו אומץ לדבר אליו באמת הוא לחשוף רגשות קשים ולדון בהם בכנות |
| טיפול קבוצתי | טיפול לא ביחידם אלא קבוצה. זול יותר ומפעיל אינטראקיות חברתיות ומיומנויות, אך נוטה להיכשל בשל אווירה לא פתוחה, שינוי בתנאי הקבוצה ועוד |
| טיפול זוגי/משפחתי | בטיפול זוגי הזוג בא לשפר את חיי הנישואין, המטפל חווה את הקשר ביניהם ואף יכול להחזיר להם אותו באמצעות סרט או דימוי. בטיפול משפחתי התא המשפחתי נתפס בלקוח אחד והאינטרקאציות בו מטופלות. לדוגמה ילד בעל הפרעת חרדה בבמשפחה, המטפל יראה לכולם איזה סיטואציות גורמות לו להתקפים וכד'. |
| טיפול קהילתי/קבוצות תמיכה | נפוצו מאוד בהתחלה באלכוהוליסטים אנונימיים ואח"כ אצל נשים והיום בהרבה תחומים כמו התמכרויות, טראומות וכד'. טובות גם בשל האנונימייות, ללא צורך בניידות והחיסכון בכסף. |
| טיפול ביורפואי | מדע הפסיכופרמקולוגיה עוסק בתרופות המשפיעות על ההתנהגות, אשר בישראל רשאים לתת אותן פסיכיאטרים, והן משפיעות על תפקודי המוח. שלוש קבוצות מרכזיות של תרופות: נוגדי דיכאון, נוגדי חרדה ותרופות אנטי-פסיכוטיות |
| תרופות אנטיפסיכוטיות | תרופות אלה מתמקדות בעיקר בדיכוי הדופמין, מה שעוזר לתסמיני הסכיזופרניה, אך תמיד מגיעות עם תפעות לוואי בעייתיות, חלקן עם פגיעה בכישורים מוטוריים (לקות תנועה משתנה) ועוד. כמעט בכל תהרופות העזרה היא רק בתקופת הנטילה והפסקה של נטילת התרופות תחזיר את תסמיני הסכיזופרניה |
| תרופות נוגדות דיכאון | לרוב מגבירות את ייצור הנורפינפרין או הסרוטונין או "בריחתו". גם להן תופעות לוואי כמו עצבנות, פגיעה בשינה ובתפקוד מיני. מלחי ליתיום עוזרים להפרעה דו קוטבית וממזערים את התקפי המאניה. מחקרים מראים שרק 50% מלוקחי התרופות נגד דיאון נעזרים מהן, אלה שבמצב קשה יותר ילכו לטיםול בהלם חשמלי או גרייה מגנטית חוצת גולגולת |
| תרופות נוגדות חרדה | לרוב יגבירו את פעילות הנט"מ גאבא שאחראי על תפקודים מרגיעים ונוגדי חרדה, ובד בבד יגרמו לתופעות לוואי הקשורות לישנוניות, פגיעה בקשב, זיכורן ומוטוריקה. לעיתים הלוקחים את הבנזודיאזפינים (קבוצת התרופות המגבירות את פעילות הגאבא) יפתחו סבילות אליה, מה שיגרום לצורך בהגלת המינון ובגמילה לאחר זמן. |
| פסיכוכירורגיה | התערבות ישירה ניתוחית במוח שתשנה את האישיות. בעבר הייתה נפוצה כריתת אונת המצח, שאכן "הרגיעה" מטופלים אך הפכה אותם לאדישים ופגעה בתפקודים בסיסיים של אנושיות ולכן היא לא נפוצה |
| טיפול בהלם חשמלי/גרייה מגנטית | הוכח שזרם חשמלי שיגרום לפרכוס או גרייה מגנטית חוצת גולגלת עוזרים בשיפור תסמיני דיכאון קשה ואף סכיזופרניה, אך טרם נמצא ההסבר לעזרה זו. טיפולים אלה נמצאו יעילים מאוד ומשמשים למקרים של אובדנות מיידית אך בשל חוסר ההבנה של המחקר אותם הם משמשים בצורה מוגבלת |
| הערכת יעילות הטיפול | לכאורה קשה למדוד האם טיפול יעיל, גם כי לא מודדים את מי שלא מטופל ונרפא, וגם בגלל אפקטי ציפייה ופלסבו. למרות זאת הוכח בניסוי שטיפולים שונים, פסיכותרפיים וביותרופתיים יותר טובים מאשר גלולות פלסבו. עדיין יש צורך לבחון איזה טיפול הכי עוזר, באיזה מצבים וכו'. יש תרשים זריהמ ברור לבדיקת יעילות של טיפול, באמצעות הוכחות, תצפיות, מחקרים על הטיפול ועל המטופלים שעברו אותו וכו' |
| אסטרטגייות מניעה, שלושה סוגים | הכי טוב למנוע את ההפרעות במקום לטפל בהםם כמובן. מניעה ראשונית - פיתוח מיומניות שלא תיגרם הפרעה מניעה שניונית - טיפול כך שההפרעה תסתיים ולא תיגרר לטווח הארוך. מניה שלישונית - טיפול כך שההפרעה לא תחמיר. |
¿Quieres crear tus propias Fichas gratiscon GoConqr? Más información.