16685064
| Question | Answer |
| ב-1933 הכריז היטלר על פרישת גרמניה מחבר הלאומים מאילו הגבלות יכלה גרמניה להתנער בעקבות זאת | א. בניית הצבא לקראת מלחמת עולם: גיוס חיילים ופיתוח תעשייה צבאית. ב. חתימה על הסכמים ובריתות עם מדינות כמו אוסטריה. ג. החזרת השטחים שנלקחו מגרמניה לטובת פולין, צ'כוסלובקיה וחבלי ארץ בגבול צרפת-גרמניה |
| מה היה תוכנו של הסכם אי התקיפה בין גרמניה לפולין ינואר 1934 | הכרה בגבול המשותף בין גרמניה לפולין, שמירה על יחסי ידידות לתקופה של 10 שנים. |
| כיצד ניתן לראות שמדיניות החוץ של היטלר נעה בין תוקפנות לפיוס בין הרצון להשיג הישגים אסטרטגיים, ובין הרצון להשלות את המעצמות, כדי שיאמינו, שפניו לשלום באירופה? | דוגמאות: 1. הסכם אי ההתקפה עם פולין. 2. משאל העם בקרב תושבי חבל הסאר. 3. חתימה על הסכם ימי בין גרמניה לבריטניה (1935). 4. הסכם בין גרמניה לאוסטריה, תוך הכרה של ממשלת אוסטריה במפלגה הנאצית שבארצה. |
| כיצד שכנע היטלר את יועציו, כי ניתן להמשיך במדיניות התוקפנית כלפי מדינות אירופה? | הפלישה לחבל הריין, בגבול צרפת, עברה ללא תגובה מצד בריטניה וצרפת. הן הושפעו מהאווירה הפייסנית שנוצרה וכתוצאה מאוזלת היד של ארגון חבר הלאומים לפעול נגד גרמניה. |
| ההכרזה של היטלר כי " לגרמניה אין עוד תביעות טריטוריאליות באירופה", עומדת בסתירה לפעולותיו בשנים 1938-1939. מהן הפעולות ? | 1. פלישה לאוסטריה וסיפוחה האנשלוס 2. פלישה לחבל הסודטים וכיבוש צ'כוסלובקיה. 3. כיבוש פולין. |
| מהן המשמעויות של מעורבות גרמניה במלחמת האזרחים בספרד ותמיכתה בפלישת איטליה לאתיופיה? | 1936 - היטלר מכריז כי הוא מכיר בריבונות איטליה באתיופיה, בניגוד לעמדת 'חבר הלאומים'. בכך מיסד את בריתו עם מוסוליני "ציר רומא-ברלין" לקראת שיתוף פעולה עתידי במלחמה. - גרמניה ערכה 'חזרה כללית' בספרד: ע"י ניסוי בכלי נשק, בדיקת תגובת העולם הדמוקרטי למהלכיהם, הורחבה הברית עם יפן וספרד. 'אנטי קומינטרן'. |
| מי השתתפו בחתימה על 'הסכם ברלין' ומה היה תוכנו? מי לא השתתף בועידה זו? | המשתתפים בועידת מינכן (1938), שנה לפני פרוץ מלחמת העולם ה-2 : היטלר, מוסוליני, צ'מברליין ודלדייה. צ'כוסלובקיה לא היתה שותפה לחתימה על ההסכם, שעסק בגורל חבל הסודטים אזור שניתן לה לאחר מלחמה"ע ה-1 וישבו בו גרמנים. הוחלט כי חבל הסודטים יוחזר לידי גרמניה. |
| מדוע נקראת מדיניותו של ראש ממשלת בריטניה, צ'מברלין, 'מדיניות חוץ פייסנית' | ההימנעות של בריטניה מעימות מול התוקפנות של גרמניה במדיניות החוץ שלה, היתה מבוססת על התפיסה כי גרמניה יכולה לקבל את דרישותיה ובכך אירופה תשיג 'שלום של כבוד'. בריטניה היתה מונעת משאיפה לדחות או למנוע עימות צבאי בכל מחיר. |
| מה היה תוכנו של הסכם 'ריבנטרופ - מולוטוב'? 23.9.1939 מי הם השרים שניסחו את תוכנו וחתמו עליו? | הסכם אי התקפה בין ברה"מ (סטלין) וגרמניה (היטלר), שנחתם בין שרי החוץ של המדינות: מולוטוב הרוסי וריבנטרופ הגרמני. אי התקפה ל-10 שנים, הימנעות מהתערבות במצב של עימות של המדינה השנייה ונספח סודי בנוגע לשטחי פולין. בהסכם נקבע כי שטחי פינלנד, אסטוניה, לטביה ומזרח פולין יעברו לשליטת ברה"מ ואילו גרמניה תכבוש את ליטא ואת מערב פולין. |
| לאחר החתימה על הסכם ריבנטרופ מולוטוב, היתה למעצמות המערב הפתעה כפולה. מדוע? | א. גרמניה התנגדה לקומוניזם והיתה בברית עם איטליה, ספרד ויפן ברית המתנגדות לקומוניזם ונלחמות בו. ב. את החלק הסודי של ההסכם, גילו מעצמות המערב רק לאחר שבוע, כאשר צבא גרמניה פלש לפולין, 1.9.39 בניגוד להסכם אי ההתקפה שהיה לגרמניה עם פולין. ולאחר מכן, פלשה ברה"מ לפינלנד, אסטוניה, לטביה ומזרח פולין. |
| איזה מנהיג בבריטניה ייצג גישה מנוגדת לזו של צ'מברליין ובמה היא מתבטאת? | צ'רצ'יל התנגד לפסיביות של בריטניה, צרפת, ארה"ב וחבר הלאומים וקרא בנאומיו לנקוט ביד קשה ובראייה מפוקחת כנגד כוונותיו התוקפניות של היטלר |
Want to create your own Flashcards for free with GoConqr? Learn more.