28219628
| Question | Answer |
| פסיכולוגיה חברתית | המחקר המדעי של צורת החשיבה וההתנהגות של בני אדם זה לזה |
| מדעי העצב החברתיים | המחקר שעוסק בתהליך העצבי של קשרינו החברתיים |
| תרבות | התנהגות, רעיונות ועמדות מוסריות של קבוצת בני אדם |
| ייצוג חברתי | אמונות חברתיות - אותן הנחות יסודות שמנחות את ההתנהגות שלנו כלפי החברה |
| הטיית החוכמה בדיעבד | הביקורת לאחר מעשה שמניחה שידענו שמשהו מסוים יהיה גרוע, על אף שלא באמת ידענו זאת לפני מעשה. זוהי אחת מהטיות היסוד של הפסיכולוגיה החברתית כי היא מענה לביקורת על החברתית שכביכול אינה מחדשת דבר. |
| תאוריה | מערך של מושגים המאוגדים בצורה שתסביר ותנבא תופעות |
| השערה | טענה ניתנת לבדיקה בדבר קשר בין אירועים |
| מחקר שדה/מחקר מתאמי/מחקר ניסויי | מחקר שדה - בעולם האמיתי. ניסויי - תפעול של המשתנים. מתאמי - בוחן רק את המתאם בין שני דברים ללא תפעול. חשוב לזכור שמתאמי לא מסביר את הקשר אלא רק מדבר על הקשר (יש מצאם - אין הכרח לסיבתיות) |
| מדגם אקראי | מדגם שבו לוקחים קבות אנשיפ מתוך אוכלוסיה והם אכן מדגם מייצג שלה, כלומר, לכל אחד היה סיכוי שווה להיות חלק מהמדגם . אם מחקר עושה מדגם אקראי אמיתי באמת באמת זה מספיק כדי להסיק מסקנה אחור לכלל האוכלוסיה מבחינה סטטיסטית |
| משתנה בלתי תלוי | המשתנה אותו מפעלים במחקר ניסויי - הוא לא תלוי במה שהנחקר יגיד אלא אנחנו מגדירים מה יהיה בו |
| משתנה תלוי | כשמו - תלוי במשתנה הבלתי תלוי, מופעל על ידיו. באיזה אופן? בשביל זה עושים מחקר.. |
| הקצאה אקראית | דרך לוודא שהבדל בין שתי קבוצות נובע מתפעול המשתנה הבלתי תלוי ולא מדברים אחרים - לוקחים את קבוצת הנחקרים ומחלקים אותם בצורה אקראית לשתי קבוצות, ללא החלטה שלהם או של כל אדם אחר, לרוב לרבות מפעיל הניסוי |
| ממשיות ניסויית/יומיומית | ממשיות יומיומית - שהנחקר ירגיש כאילו מדובר בחיים הרגילים. ממשיות ניסויית - לפחות שהוא ירגיש שזה סיטואציה אמיתית, על אף שהוא ידע שזה ניסוי, שהרגשות שלו יהיו מעוררים |
| הטעיה בניסוי | לעיתים יש צורך שהמשתתפים לא ידעו בדיוק מה מטרת הניסוי ולכן צריך להטעות אותם. זה מותר עפי ועדות אתיקה, אך יש צורך להסביר זאת בשיחת ההבהרה |
| שיחת הבהרה | שיחה בסוף הניסוי שבה מסבירים למה עשו מחקר, מדברים על הטעיה בניסוי אם הייתה וכן הלאה |
| מאפייני מצב הניסוי | אותם גורמים שרומזים על מה הניסוי |
| הסכמה מתוך ידיעה | כל ניסוי חייב להיערך בהסכמה של המשתתפים |
| אשליית השקיפות/אפקט הזרקור | התפיסה המוטעית שאנחנו באור הזרקורים ושכולם רואים כל הזמן מה אנחנו חושבים, כאילו אנחנו שקופים |
| העצמי | תפיסותיו ומחשבותיו של אדם כלפי "מי אני" |
| סכמת העצמי | כלל האמונות המרכיבות של העצמי |
| סוגי עצמי אפשריים | דימויים אחרים של העצמי שאני יכול להיות |
| השוואה חברתית | השוואות שאדם עורך לאנשים אחרים, העוזרות לו להגדיר את עצמו. כמה אני עשיר? אני מקבל יותר משכורת מביל גייטס |
| אינדיווידואליזם וקולקטיביזם. עצמי מקושר | שתי תרבויות חברתייות. בעולם המערבי נפוץ האינדיווידואליזם - שבו כל אחד סובב סביב עצמו, מגדיר את עצמו בתכונות אישיות וכד'. קולקטיזיזם נפוץ יותר במזרח - שבו מגדירים את עצמנו באמצעות המשפחה או אחרים,. עצמי מקושר - לעצב את זהות העצמי דרך קשרים חברתיים |
| כשל התכנון | תופעה לפיה תמיד אנשים מעריכים באופטימיות יתר הזמן שייקח להם לבצע או לסיים מטלה, לרוב בעקבות תפיסה שהכל יקרה כמתוכנן ללא בעיות |
| הטיית ההשפעה והזנחת החיסוניות | הנטייה שלנו לחשוב שאירועים רגשיים טובים או רעים בדגש על רעים תשפיע עלינו לאורך זמן רב יותר מהמציאות |
| מערכת עמדות כפולה | תפיסה על פיה הסיבה שאנחנו עושים משהו אינה הסיבה שבגללה אנחנו מסבירים מדוע אנחנו עושים אותו |
| הערכה עצמית | התפיסה שלנו את עצמנו ואת כמה שאנחנו טובים. את חושת הערך העצמי שלנו |
| יעילות עצמית | התפיסה של אדם את יעילותו. על פי בנדורה בכל סיטואציה יש תחושת יעילות עצמית מסוימת ומשתנה. אין יעילות עצמית כללית אלא רק מצבית |
| מקור השליטה | עד כמה האדם מאמין שהוא שולט בחייו או שהוא נתון למצבים |
| חוסר אונים נרכש | תחושה של חוסר אונים שמזינה את עצמה וגורמת לאדם להיות לא שולט בחייו בצורה כמו אקטיבית |
| הטיה לטובת העצמי | התפיסה של בני אדם שהם יותר טובים מהממוצע |
| ייחוס לטובת העצמי | תפיסה של בני אדם שדברים שליליים שקרו להם או שהם עשו קשורה לעניין מצבי שאינו תלוי בהם ולהיפך, שדברים חיוביים קשורים לדברים שבהחלטתם |
| אופטימיות בלתי מציאותית/פסימיות הגנתית | אופטימיות שקשורה לביטחון עצמי גבוה ולא לניבוי הגיוני של העתיד. פסימיות כשיטה להתכונן לדברים טוב יותר ועל כן לבצעם או להתמודד איתם בהצלחה רבה יותר |
| אפקט הקונצנזוס המדומה | התפיסה שלנו כאילו מה שאנחנו מאמינים וחושבים זה המיינסטרים |
| אפקט הייחודיות המדומה | הנטייה המשלימה שהאחר שמתנהג אחר מאיתנו הוא מוזר ולא מיינסטרימי |
| תיאוריית ניהול האימה | על פיה כדי להתמודד עם האימה של חיינו אנחנו מעריכים את עצמנו צורה חיובית. וככל שיש יותר איום כך אנחנו עפים על עצמנו יותר כדי להתמודד עם זה |
| הטיה לטובת הקבוצה | התפיסה שהקבוצה שלנו יותר טובה משל אחרים - לדוגמה - דתיים יותר חכמים |
| חבלה עצמית | "שיטה" להתמודד עם כשלונות על ידי סיכול מכוון מראש של הסיכוי שלנו להצליח, בצורה שגורמת לנו להאשים את המצב בכשלון ולא את העצמי |
| הצגת הצמי. ניהול רושם. | הדרך שבה אני מתנהל כל זמן שאני יודע שעל פיה יתפסו אותי וישפטו אותי. |
| ניטור עצמי | בדיקה עצמית כלפי איך שאני מתנהג על מנת להתאים התנהגות לציפייה חברתית |
| חשיבה אוטומטית | כשמה - חשיבה שאין צורך במאמץ מודע כדי לבצעה |
| סכמה | מערך של תפיסות שמניע את החשיבה שלנו ואת התפיסה. בעזרת הסכמות אנחנו תופסים את הסביבה בצורה מסוימת וחושבים עליה בצורה מסוימת |
| נגישות והטרמה | נגישות - כמה זמין (מבחינת תדירות) מושג או סכמה אצלנו במוח, ככל שיותר נגיש יותר סביר ששתמש בו. הטרמה - דבר שקרה לאחרונה מגדיל את הנגישות |
| נבואה המגשימה את עצמה | תפיסה של בני אדם כלפי אחרים משפיעה על היחס שלהם אליהם ולהיפך, עד כדי שאכן הציפייה מתממשת בעקבות היחס |
| היריסטיקות | קיצורי דרך שעוזרים לנו לבצע שיפוט |
| היריסטיקת הזמינות | מידע שזמין לנו משפיע על השיפוט. הטיה בהקשר הזה -שומעים יותר על תאונות דרכים מאשר על התאבדויות ולכן חושבים שיש יותר תאונות דרכים |
| היריסטיקת היציגות | השוואה בין מודל מסוים לבין מה שאנו רואים. הטיה בהקשר הזה - מי שיתארו אותה כשקטה, מסודרת, מבוגרת ובעלת משקפיים, נחשוב יותר שהיא ספרנית מאשר עורכת דין |
| שיעור בסיס | היחס האמיתי של דבר במציאות ללא קשר להיריסטיקות. לדוגמה, יש פי 5 יותר עורכי דין מספרנים, ולכן, גם אם מישהו מתואר והוא נשמע לנו ספרן, צריך לקחת בחשבון את שיעור הבסיס כאשר נבצע שיפוט האם הוא ספרן |
| סגנון חשיבה אנליטי או הוליסטי | סגנון חשיבה אנליטי - בקו ישר - מתמקד בפררט ועוד פרט ועוד פרט. סגנון חשיבה הוליסטי - מנסה לתפוס תמונה כוללת ואת היחס בין הדברים.יש מתאם מסוים של הוליזם בתרבות מזרחית ולהיפך |
| מחשבות אילו | ככל שאני יכול לשחזר יותר ובקלות מה לא עשיתי טוב כך אהיה פחות מרוצה מהתוצאה. לדוגמה מי שקיבל מדליית כסף לרוב פחות מאושר ממי שקיבל את הארד |
| מחסום ביטחון היתר | כשל שאנשים בטוחים בשיפוט שלהם ובדייקנות של בצורה לא אמיתית |
| ביטוי לא מילולי, הצפנה, פענוח | חלק מהתקשורת שלנו אינה מילולית, כמו הבעה או מחווה, יש צורך לקודד את המסר ויש צורך לפענח אותו. הבעות הפנים הן אוניברסאליות בהקשר הזה. אך מחוות אחרות כמו סימנים בידיים, התקרבות, קשר עין והנהון משמעותם משתנה מתרבות לתרבות |
| נורמות בנוגע להפגנת רגשות | יש הבדל בין תרבותי בנוגע להפגנת רגשות - ביפן לדוגמה נהוג לא להפגין רגש, בארהב יש הבדל תרבותי גדול בין גבר לאישה וכן הלאה |
| תיאוריית אישיות חבויה | תפיסה שעל פיה אנחנו שופטים ומכניסים אנשים לתוך סכמות של ציפיו אישיותיות. לדוגמה אם מישהו מתנהג בטוב לב נניח שהוא גם נדיב. |
| ייחוס פנימי וחיצוני | פנימי - זה קרה בגללנו חיצוני - זה קרה בגלל המצב פנימי - זה יקרה לו בעקביות חיצוני - זה יקרה לכולם במצב הזה |
| מודל ההשתנות המשותפת | על פי תיאוריה זו, אנחנו מבצעים שיפוט מורכב של השוואה לאנשים אחרים ולמקרים אחרים על מנת להחליט האם לייחס למעשה של אדם ייחוס חיצוני מצבי או פנימי נטייתי. אנחנו משתמשים לשם כך במידע על קוצנזוס, על ייחודיות ועל עקביות |
| טעות הייחוס הבסיסית , הטיה לטובת העצמי והטיית הצופה משתתף | אנחנו נוטים תמיד להאשים את האדם נטייה פנימית ולא את המצב על אף שלרוב זה שונה. טעות הייחוס הבסיסית חלה רק על האחר - עלינו היא לא חלה, שם יש הטיה לטובת העצמי - שאנחנו מעריכים כשלונות כמצביים והצלחות כנטייתיים פנימיים. דבר זה מכונה הטיית הצופה משתתף |
| בולטות תפיסתית והקשר לטעות הייחוס הבסיסית | הדבריפ הבולטים שנתפסים בעינינו. בהקשרי טעות הייחוס הבסיסית בני האדם מקבלים הרבה תשומת לב ולכן מעריכים שהם אשמים, יותר מאשר המצב שאין לו בולטות תפיסתית |
| תהליך ייחוס דו-שלבי | על פי התיאוריה - בשלב ראשון בגלל הבולטות התפיסתית אנחנו מייחסים סיבה פנימית אוטמיתית ואחרי זה אם נחשוב בצורה מבוקרת ונגלה משהו מיוחד במצב אולי נעבור לייחוס מצבי חיצוני |
| ייחוס הגנתי ואמונה בעולם צודק | נטייה לשפוט דברים רעים שקורים לאחר כאילו הם מוצדקים, "מגיע להם", ומכיוון אחר, שדברים כאלה לא יכולים לקרות לנו כי אנחנו "משהו" |
| עמדה והABC של עמדות | עמדה - תפיסה חיובית או שלילית כלפי דבר. מושגת באמצעות רגש, התנהגות, וקוגניציה |
| מתי עמדות מנבאות התנהגות | א. כאשר אין השפעה חברתית. ב. כאשר אין השפעה מצבית יוצאת דופן. ג. כאשר נקיטת העמדה נעשתה ביחס להנתהגות הספציפית. ד. כאשר העמדה איתנה, קלה להעלאה לתודעה וכד' |
| תפקיד והשפעתו על התנהגותינו | מכלול התהגויותינו ועמדותינו ביחס לקבוצה חברתית. הדבר המדהים הוא שהתפקיד שלנו משפיע על עמדותינו והתנהגותינו הרבה מעבר למה שאנו מצפים. ועל זה נעשה ניסוי בית הכלא של סטנפורד שהוכיח שאסירים יתנהגו כאסירים וסוהרים כסוהרים על אף הקצאה מקרית לחלוטין |
| דיבור נהפך לאמונה | מה שאנו אומרים ומדבררים לאט לאט הופך להיות חלק מעמדותינו. אם נחמיא מספיק זמן למי שאיננו אוהבים לבסוף נאהב אותו גם |
| הרגל בדלת | תופעה או טקטיקה שיווקית, שבה כאשר כבר "שמנו את הרגל בדלת", קרי - אדם אחר הסכים לעשות בשבילנו משהו, נוצרה איזה שותפות וכעת אפש לבקש ממנו גם דברים גדולים יותר |
| כדור נמוך | כמו "אפקט הבעלות", טקטיקה שיווקית של להציע הצעת מחיר מעולה, ואז לקראת הסכמה לאהעלות את המחיר במעט, כשכבר "בא" לאדם האחר לקנות את זה |
| מדוע התנהגותינו משפיעה על עמדותינו, שלוש תיאוריות | הצגת העצמי - בגלל שאכפת לנו מה שחושבים עלינו, אנחנו מנסים להיות עקביים ולכן מחליפים עמדות על פי הנתהגות. דיסוננס קוגנטיבי - הפער בין ההתנהגות שכבר עשינו לעמדה שיש לנו מעוררת בנו מתח ולכן אנחנו מחליפים את העמדה התפיסה העצמית - אין לנו ככ עמדות, אלא להיפך, אנחנו מסיקים על עמדותינו על פי ההתנהגות, "כנראה שאני אוהב קולה, העובדה ששתיתי" |
| קשר עמדות והבעות | תפיסת מחשבה יוצרת מציאות - אם נחייך נרגיש יותר טוב, אם נהיה קודרים נרגיש יותר רע, וכן נשפיע ונושפע כך מסביבתנו |
| אפקט הצדקת היתר | כאשר נותנים לנו תגמול עמ מה שאנו אוהבים לעשות, ייתכן שנחליט שבעצם איננו אוהבים לעשות אותו אלא אנחנו עושים אותו בשביל התגמול וכן להיפך. כלומר, לפעמים הצדקה מסוג מסוים דורכת על הצדקה פנימית אחרת |
| תרבות, נורמות | תרבות היא קבוצת האנשים שחיים על פי כללים חברתיים מסוימים. נורמות אלה אותן כללי החלים על הקבוצות |
| מרחב אישי | מרחב פיזי שגודלו משתנה על פי נורמה תרבותית, שאליו אסור לחדור, כניסה אליו היא חדירה לפרטיות |
| תרבותי או אוניברסאלי | נושאים רבים הם על התפר שבין תכונה אנושית, מולדת, אבולוציונית, לבין נורמה חברתית -תרבותית. הבעות פנים הן אוניברסאליות, אך מחוות מסוימות תרבותיות, משחק, תדירות חיוך, מקצועות ועוד הן דוגמאות לדברים שמתחלפים בין תרבויות |
| הבדלים בין המינים | כמו הרבה דברים, יש הבדלים קבועים מוכחים בין גברים לנשים בתחומים רבים, גם כאן התפר שבין הבדל תרבותי והבניה חברתית לבין דברים מולדים הוא קשה לבחינה. ישנם "תפקידים מגדריים" - הציפייה החברתית מכל מגדר לנורמות מסוימות, מקצועות מסוימים וכד'. ישנה גם אינטראקציה בין אבולוציה ותכונות מולדות לבין נורמות שהשתרשו ולכן זה עוד יותר מבלבל |
| קונפורמיות | התנהגות שנעשית בעקבות מצב חרבתי |
| היענות, ציות, קבלה | הסכמה, התנהגות או הבעת עמדה בעקבות קונפורמיות |
| הניסוי של שריף | שריף עשה מחקר על קונפורמיות - שבו היה תעתוע אור מסוים, שכאילו האור זז אבל הוא לא זז. השאלה ששאלו הייתה כמה האור זז , והוא הוכיח שאנשים ישנו את האומדן שלהם אחד כלפי השני ביחס למה שהיו עושים לבדם. |
| הניסוי של אש | אש בדק קונפורמיות בצורה כזאת: קבוצה שלמה של משתפי פעולה אמרו על משהו די חד משמעי אך עם פתח לספק את התשובה הלא נכונה, והוכח שהנסיין הבודד עונה כמוהם לרוב, למרות שהתשובה האמיתית ברורה מאליה אחרת |
| הניסוי של מילגרם | מילגרם בחן ציות, על ידי זה שהוא אמר בסמכות לנבדקים לתת זרם חשמלי לנבדק מדומה כאילו שהוא אשם והוא הסכים להשתתתף במשחק, והוכיח שאנשים עושים דברים מזעזעים בעקבות כך |
| השפעות על קונפורמיות, מקור הסמכות, הקבוצה, פומביות | בניסויים של קונפורמיות וציות, שחזורים וכד' הוכח ששאלת הסמכות המבקשת לציות היא קריטית, היא מושפעת מהקרבה הפיזית לסמכות, מהלגיטימיות והיוקרה שלו וכד', בנוסף, גודל הקבוצה אינה חשוב אך אילו יש נון-קונפורמיסט אחד נוסף אל המשתתף זה מקטין משמעותית את הקונפורמיות שלו. אם צריך להיענות בצורה פרטית, הקונפורמיות תפחת בהרבה |
| לכידות קבוצתית | תופעה על פיה קבוצת ה"אנחנו" גורמת לנו לקונפורמיות מוגברת |
| מחויבות קודמת | כאשר מביעים עמדה אחת בפומבי קשה לחזור לעמדה אחרת |
| מדוע יש קונפורמיות | השפעה אינפורמטיבית - אנשים חושבים שכנראה זה נכון, בשל המדיע שהם מקבלים השפעה נורמטיבית - לאנשים לא נעים להיות שונים ולכן הם משנים את עמדתם כדעת הרוב |
| השפעת אישיות על קונפורמיות | ישנם אנשים שלא יתנהגו בקוננפורמיות - דבר זה לא ברור לחלוטין ויש מחלוקת מקצועית בשאלה האם יש פן אישיותי שינבא זאת כיום |
| התנגדות פסיכולוגית | תופעה שעל פיה כאשר מאיימים על חופש שלנו אנחנו מתעוררים ומתנגדים אקטיבית, נעשים אנטי-קונפורמיים במבוהק |
| שכנוע | השפעה על אדם אחר שישנה את עמדתו, אמונתו או התנהגותו |
| שכנוע במסלול מרכזי | שכנוע באמצעות מסר ישיר, הפונה אל החלקים הקוגנטיביים של האדם ומנסה לשנות את עמדתו על הנושא בצורה מודעת מחושבת |
| שכנוע במסלול היקפי | שכנוע באמצעות רמזים שאינם במרכז טענת השכנוע, כמו לדוגמה הדובר |
| 4 מרכיבי השכנוע | סוכן ההשפעה, המסר, ערוץ התקשורת, קהל היעד |
| אמינות בשכנוע | עד כמה סוכן ההשפעה נחשב מהימן אצל קהל היעד |
| השפעה רדומה | מקור המסר נחלש ככל שעובר זמן, ואז עולה השפעת המסר עצמו. |
| מומחיות נתפסת ומהימנות נתפסת | מומחיות נפתסת זה האם זה נראה שמקור המסר הוא מומחה, מהימנות נתפסת זה האם הוא מעביר את המסר בצורה בהירה וברורה, או שהוא מעביר מסר שמנוגגד לאינטרס האישי שלו, מה שיגביר את המהימנות הנתפסת |
| אטרקטיביות וחיבה של סוכן ההשפעה | אם מישהו יפה או דומה לנו, או שאנו מכירים אותו ומחבבים אותו, יותר סביר שנשתכנע ממנו |
| זרימה דו-שלבית של מסרי תקשורת | מסרים ודעות שכנוע יכולים להתרחש על ידי קליטה שלהם בקרב מנהיגים ומובילי דעה שלאחריה הם יעשו שינוי בקהילותיהם. זו הסיבה לכאורה שמשקיעים בחוגי בית לדוגמה. |
| היענות מובילה לקבלה | כך נוצרות כתות. ברגע שאני כבר נכנס פנימה, וזה הדרגתי, לאט לאט אני אחוש עוד ועוד דרישות להיענות וביר שאכן איענה להן |
| תופעת הרגל בדלת | ברגע שכבר "שמים את הרגל בדלת", כלומר, יש היענות מסוימת, קל יותר לפתוח אותה לגמרי ולהשיג עוד דברים, קשור גם לכתות והיענות וגם לאסטרטגיית שיווק |
| חיסון עמדות | אם מערערים על אמונה בצור קטלנית, לפעמים אפשר לשכנע, אך אילו מערערים עליה במקצת, בעצם גוברת המחויבות הראשונית אליה על ידי פיתוח של טיעונים חדשים בעדה. תופעה זו מוגדרת גם חיסון עמדות, בשל המתקפה הראשונית הקטנה נוצרו נוגדנים לערעור האמונה כביכול |
| המרצה חברתית | הנטייה של הנוכחות החברתית להגביר בנו תגובות דומיננטיות |
| נרפות חברתית | הנטייה של אנשים להשקיע פחות כאשר הם חלק מקבוצה שנמדדת כקבוצה |
| דה-אינדיווידואציה | איבוד העצמי וסל הערכים שלו כאשר האדם הוא חלק . מקבוצה. בקבוצה פוחת חשש ההערכה, יש יותר נטייה להסתכנות וכן הלאה. |
| קיטוב קבוצתי | כאדר קבוצה מגבשת דעה כקבוצה, היא תהיה יותר קיצונית לאחד הצדדים מאשר הממוצע של דעות היחיד. זה קורה או בגלל השפעה אינפומרטיבית - אנשים שומעים את הדעה וזה משכנע אותם או בגלל השפעה נומרטיבית - כאשר כבר יש דעה כלל הקבוצה מתקרבת אליה כדי לא להיות חריגים |
| בורות פלורליסטית | הנטייה שלנו לחשוב שאחרים יגידו משהו פחות מיוחד מאיתנו |
| חשיבה קבוצתית | אם קבוצה מאוד מגובשת היא יכולה להגיע למצב של חשיבה קבוצתית, כלומר שיש כביכול דעה לקבוצה ולא לבודדים, זה לא טוב כשרוצים ריבוי דעות וצוות אדום וכו |
| מנהיגות חברתית/מנהיגות משימתית | משימתית, קובעת יעדים, סטנדרטים וכן הלאה, חברתית, צמניע את האנשים לפעול |
Want to create your own Flashcards for free with GoConqr? Learn more.