28383182
| Question | Answer |
| דעה קדומה | עמדה שלילית על קבוצת אנשים הקשורה להיותם חלק מאותה קבוצה |
| אפליה | התנהגות רעה כלפי מישהו מקבוצה על בסיס דעה קדומה, כלומר, רק על בסיס העובדה שהוא משויך לאותה קבוצה |
| קבוצת הפנים וקבוצת החוץ | קבוצת הפנים זה כל מי שאני מגדיר אותו כאנחנו, ולכן יש לי איזה זיקה אליו ותחושת זהות. קבוצת החוץ זה כל השאר |
| הומוגניות של קבוצת החוץ | יש לנו נטייה לחשוב שכל קבוצת החוץ, ההם, הם אותו דבר, לעומת קבוצת הפנים שכל פרט בה הוא שונה. כמובן שזה שטות מבחינה לוגית |
| כשל ההגיון | קשה לשכנע מישהו בהגיון שדעתו הקדומה לא רלוונטית כי הוא יכול להסביר כל דבר על פי הדעה הקדומה שלו. כמו קונספירטור שאין מה לתקן אותו כי כל העולם בעיניו עקום ומופרך |
| עיבוד אוטומטי ומבוקר של סטירוטיפיים | על פי המודל, לכל אחד יש סטריאוטיפיים, שעולים בצורה אוטומטית, ולאחריהם יש עיבוד מודע שמחליט אם להתייחס אליהם או לא |
| הצדקת הסטריאוטיפ | על פי התיאוריה הזו, יש לנו צורך לשמור על דימוי עצמי חיובי ולכן אנחנו מנסים להתנגד לסטריאוטיפ האוטומטי, אבל מכיון שזה עולה לנו אנרגיה אנחנו לפעמים מוצאים לכ מיני הצדקות לסטריאוטיפ כדי שנוכל לטעון אותו בצור רציונלית כביכול |
| מתאם מדומה | המחשבה ששני דברים קשורים רק בגלל ששמנו עליהם את הזרקור והסתכלנו עליהם, בעוד שמקרים אחרים פשוט לא נבחנו והוצגו אך הם נכונים באותה מידה |
| טעות הייחוס המוחלטת | ישנה נטייה לייחס ייחוס פנימי לקבוצות. |
| איום הסטריאוטיפ | הנטייה להתנהג בצורה שתפריך או לא תאושש את הסטיראוטיפ עלינו |
| האשמת הקורבן | נטייה להאשים את האחר במה שקרה לו, על פי אמונה בעולם צודק, זאת כדי לשמר את התפיסות שלנו על עצמנו ולהגן את עצמנו מפני המחשבה שזה יכול לקרות גם לנו |
| תיאוריית הקונפליקט הממשי | על פיה יש באמת מאבק בין קבוצות על בסיס זה שהם נאבקות על משאבי משותפים, ואז יותר קשה ליצור שלום בין הקבוצות |
| תיאוריית השעיר לעזאזאל | כאשר המצב גרוע ואין אפילו קבוצה להאשים אותה, בני אדם מחפשים את האשם ולפעמים כדי להרגיע את עצמם נפשית סוג של, הם ימצאו שעיר לעזאזאל, כמו לדוגמה היהודים בגרמניה לפני השואה |
| אפליה ממסדית וקונפורמיות נורמטיבית | לפעמים יש אפליה כלפי קבוצת אנשים מצד קבוצת הרוב. אם זה כלפי נשים זה סקסיזם ממסדי לדוגמה,. כאשר זה המצב זה בעייתי יותר כי כדי להרגיש קונפורמיות אנשים נוטים לממש את אותה הדעה קדומה של הרוב וכך נוצר מעגל קסמים של אפליה |
| סקסיזם חבוי ודעות קדומות חבויות בכלל | בעת המודרנית לא לגיטימי להיות סקסיסט או בעל דעה קדומה ולכן זה נישאר בהיחבא. סקסיזם חבוי הוא התפיסה שהנשים המוצלחות הן יוצאות דופן והרוב נחותות יותר. לפעמים זה דווקא להיפך, סקסיזם נדיב, שמתוך מקום פטרוני מסביר כמה הנשים הן נפלאות בהיותן מטפלות כה טובות לילדינו וכן הלאה |
| השערת המגע | על פי השערת המגע, ניתן לפהחית דעות קדומות על ידי מגע בין קבוצות, כאשר שתיהן בסטטוס שווה ואהמגע מתרחש תוך חתירה למטרה משותפת. הכי טוב יהיה אם תהיה תלות הדדית בין הקבוצות - כלומר, שהן חייבות אחת את השנייה לטובת מטרה משותפת |
| כיתת התצרף | מתודה לחברה תקינה בכיתה, שעל פיה יוצרים מערך לימודי שבו כל אחד חייב לתרום משהו, כך שצריך את כולם כדי להגיע לתוצר השלם |
| תוקפנות | התנהגות גופנית או מילולית במטרה לפגוע |
| תוקפנות עוינת ותוקפנות אינסטרומנטלית | עוינת נובעת מתוך רגש, כמו כעס, אינסטרומנטלית היא רציונלית וקרת רוח, נובעת מתוך מטרה להשיג משהו |
| גורמים המשפיעים על תוקפנות כמו אלכהולול סמים ביולגיה וכו | ברור שיש איזה קשר וכרגיל יש אינטראקציה בין דברים ביולוגיים או פיזיים לתוקפנות |
| תיאוריית התסכול והתוקפנות. התקת תוקפנות | על פיה, ברגע שיש איזה רצון, איזה צורך לא ממומש, אזי נוצר תסכול, התסכול הזה מוביל לתוקפנות. התוקפנות הזאת לעיתים מותקת - מועברת ויוצאת על יעד אחר שלא יגיב בצורה שלילית לתוקפנות שלנו. תיאוריית התסכול של ברקוביץ טענה שתסכול מוביל לתוקפנות רק כאשר הייתה ציפייה שהחסך שלנו ימולא בדרך כלשהי והיא לא התממשה, אך לא בעקבות תקלה בלתי נשלטת |
| חסך יחסי | טענה על יה חסך שמוביל לתסכול ולתוקפנות אינו אבסולוטי, מי שהכי עני יש לו הכי חסך, אלא יחסי, מה שיש ביחס למה הציפיות |
| תוקפנות נלמדת ותיאוריית התוקפנות החברתית | אם נתנהג בתוקפנות ונקבל חיזוק חיובי על זה, סיכוי טוב יותר שננמשיך להתנהג בתוקפנות לאר מכן |
| אירועים ודברים שמשפיעים על תוקפנות | מצב אברסיבי, חוסר נוחות גופנית או רגשית, שמעוררת תחושת כעס, עוררות ומחשבות רעות, שמולידה תגובה תוקפנית |
| רמזים לתוקפנות | דברים שנמצאים בסביבתנו ואנחנו מקשרים אותם תודעתית לתוקפנות. כלי נשק, אנשים שמוגדרים תוקפניים וכד' |
| תסריטים של התנהגות חברתית | על פי התפיסה הזו, אנו לומדים מעין סיטואציות שלמות של מצבים חברתיים ואיך להנתהג בהם. אפשר ליצור תסריטים טובים, אם נראה זקנה עם סלים נלך אליה ונעזור לה ועפשר ללמוד תסריטים רעים, אם נראה אישה לבד נטריד אותה מינית. אפשר ללמוד את זה מאנשים, מחינוך, מסרטים, משחקים וכו' |
| השערת הקתרזיס | על פיה, נוצר מעין לחץ, קיטור שצריך לשחרר, ואפשר למצוא דרכים לא תוקפניות לתעל את התסכולים וכד'. לדוגמה אם אני מעוצבן אני אחבוט בשק אגרוף. מחקרים מלמדים שהשערה זו אינה נכונה. |
| קרבה גיאוגרפית כפונקציה של חיבה | על פי התיאוריה, קרבה גיאוגרפית מנבאת בדייקנות את רמת החברות |
| אפקט עצם החשיפה | עצם העובדה שאנו רואים מישהו שוב ושוב או בכלל, רואים מישהו, גורמת לנו לחוש כלפיו יותר חיבה |
| תופעת ההתאמה | הנטייה של בני זוג "לבחור" אחד את השני, כלומר, שהם יהיו יחסית שווים במימד האטרקקטיביות ושאר התכונות, או לפחות שתהיה התאמה בסך הכולל, הוא לא יפה כמוני אבל לפחות הוא חכם, או הוא עשיר |
| סטריאוטיפ האטרקטיביות הפיזית | על פיו, אנשים חושבים שכאשר יש מישהו יפה הוא גם יהיה מוצלח בעוד תכונות. |
| אפקט דמיון מוביל לחיבה | בעולם הרומנטי מנסים להגיד שדמיון זה טוב אבל שגם ניגודים והפכים זה טוב. למעשה המחקר תומך בדמיון זה טוב. שדמיון מוביל לחיבה. גם בקשר בינאישי וגם בקשר רומנטי. ניגודים משלימים זה הנחת יסוד פופולרית אך לא מוכחת |
| תיאוריית החיזוקים של משיכה בין אישית | על פיה, אנחנו עושים מעין חישוב קר של הטיאויצות ובוחנים האם אדם מסוים מקושר להרבה אירועים חיוביים, וכך אנחנו אוהבים אותו |
| התיאוריה הדו-גורמית של הרגש | על פיה, רגש הוא תגובת עוררות שלאחריה מתבצע תיוג של למה הגיעה העוררות וזהו הרגש |
| היקשרות | על פי תיאוריית ההיקשרות יש לנו מעין מודל פעולה פנימי של קשרינו עם אחרים, שנבנה על פי יחסינו עם הדמות המטפלת בחיינו, האם. כל אחד מסגנונות ההיקשרות משפיע על השאלה כיצד נתנהג בהמשך |
| אינטימיות ואפקט החשיפה ההדדית | אינטימיות היא שיתוף ברמה הגבוהה של גופנוף מחשבותינו וכו. אפקט החשיפה ההדדית אומר שעל פי רוב החשיפה לדברים האינטימיים שלנו תהיה הדדית. כל צד עושה פעולה יותר חושפת לא לאט |
| אלטרואיזם | מוטיבציה לעזור לזולת ללא ערך |
| תיאוריית החליפין החברתיים | על פיה, ניתן לנתח ולנבא את התנהגותינו על בסיס יחסים עסקיים, מימד הרווח וההפסד של היחסים והמעשים |
| מצוקה לנכוח מצוקה. כשמרגישים רע עושים טוב, כשמרגישים טוב עושים טוב | המצוקה של האחר גורמת לנו להרגיש גם מצוקה ולכן אנחנו עוזרים לו. בנוסף, כשאנחנו מרגישים אשמה או תחושה שלילית המקושרת לזולת אנחנו נוטים יותר לעזור. בנוסף, כשאנחנו מרגישים טוב גם אז אנחנו נוטים יותר לעזור |
| מגדר וקבלת עזרה | נשים מעניקות עזרה בשווה. גברים מעניקים לנשים יותר עזרה |
| עזרה אבולוציונית | על פי האבולוציה אנחנו כאן כדי לשרוד ולהוריש את הגנים שלנו לצאצאינו, ולכן אנחנו נעזור לילידינו ולכן על בסיס אבולוציוני נעזור לאנשים הקרובים לנו יותר או הדומים לנו. |
| אמפתיה | הרגשה שלנו כאילו אנו חווים את מה שהזולת חווה |
| אפקט הצופה מן הצד | על פיו, אנשים מרגישים שהם "מין הצד", ולכן הם לא עוזרים למשהו שמתרחש בסביבתם. דבר זה גדל סטטיסטית כאשר מדובר באירוע שמתרחש בנוכחות אנשים נוספים. דווקא כאשר אדם מסוים עוזר גדל הסיכוי שנעזור גם אנחנו למישהו במצוקה בסביבתנו, זאת למרות שאובייקטיבית עזרתנו בודאי פחות נחוצה |
| לחץ, דמיון, מגדר, אמונה, תכונות, השעות על השוטת עזרה | מי שלחוץ פחות עוזר אנו נוטים יותר לעזור למי שדומה לנו אין ממש תכונת אישיות של עזרה, אבל כן אנשים מסוימים מוכרים יותר כמושיטי עזרה בעקביות..במצבי סכנה גברים עוזרים יותר מנשים, בשאר המצבים זה אותו דבר בערך. אמונה ודת לרוב מטרימות ערכים של עזרה ולכן מגבירות הושטת עזרה |
| תופעת הדלת בפרצוף | אחרי שמבגקשים בקשה גדולה לעזרה ולא מסכימים מתעוררת אשמה ואז מסכימים לבקשה קטנה יותר כאשר כל היחסיות בזאת בפועל היא מדומה לפעמים. |
| הדרה מוסרית | תפיסה של קבוצה או של בודדים שאינם חלק מכללי המוסר שאמורים לחול על בני אנוש |
| אפקט הצדקת היתר כבסיס להושטת עזרה | על פיו, כשאנשים מקבלים תגמול הם לעיתים נמנעים מהושטת עזרה כי הם מייחסים את זה לייחסו חיצוני של התגמול. בדרך זו, אפשר לפעמים לגרום לאנשים שצריכים לעשות משהו לעשות אותו ממניעים אלטוראיסטיים, מה שיעזור להיענות שלהם בכללי |
| מלכודת חברתית ודילמת האסיר | מצב שבו כל צד בקונפליקט מעוניין בטובת הצד שלו אך המעשים ששני הצדדים יעשו ירעו בסופו של דבר לשני הצדדים. |
| הטרגדיה של נחלת הכלל | על פיה, כאשר מדובר במשאבים משותפים שאי אפשר לראות מה ההשפעה של כל אחד על המשאב, אנשים ייטו לקחת יותר ממה שצריך וכך המשאב ייגמר לחלוטין |
| תפיסות המשקפות זו את זה | לפעמים בסכסוכים יש מעין תמונת ראי בין הצדדים. כל אחד חושב שהוא הטוב והשני הרע. הוא שוחר שלום והשני מחרחר מלחמה וכן הלאה |
| מגע בין בעלי סטטוס שווה | כאשר אנשים הם בעלי מעמד וסטטוס שווה הם נוטים להתנהג פחות בעוינות ולפתור קונפליקטים, להפחית את הדעות הקדומות וכן הלאה כמו על בסיס השערת המגע |
| איומים חיצוניים בונים לכידות | על פי התפיסה הזו, כאשר אנשים נמצאים תחת איום משותף או במצוקה זה יוצר ביניהם קשר טוב יותר. כמו בהארי פוטר עם הטרול והרמיוני ורון והארי |
| GRIT | אסטרטגיה להורדת מתחים על ידיד הורדה מדורגת בין צדדים של הקונפליקט |
| ריאליזם דיכאוני | אנשים בדיכאון לרוב רואים את המציאות באור אמין יותר ויותר נקי מהטיות מאשר המומצע, שהוא מעט אופטימי מידי ביחס לאמת |
| הטיית הגזע שלנו | אנו נוטעים לזהות סדייקנות רבה יותר פנים מהגזע שלנו |
| אפקט המידע המטעה | על פיו, מידע שלא התרחש אך נכנס לתוך דיון על עדות ראייה, בתור שאלה או כל דבר כזה, עלול להפוך אצל העד לחלק מהעדות כאילו הוא ראה אותו בעיניים |
| התנגדות פסיכולוגית | אם מישהו מאיים על חופש הפעולה שלנו או על המרחב שלנו אנו מפעילים התנגדות פסיכולוגית. כלומר, אנחנו מליטים שלאא ייתכן ושאין סיכוי ומפעילים עוררות נגד לטענה או לבקשה בצורה אקטיבית |
| תופעת רמת ההסגלות | על פיה, בני אדם הם יצורים סתגלנים ולכן ככל שרמת החיים תעלה היא תהיה מוכרחת להמשיך לעלות, כי רמת חיים זה בכלל עניין יחסי |
| השוואה חברתית | הערכה עצמית שלנו בעקבות השוואה לאחרים |
Want to create your own Flashcards for free with GoConqr? Learn more.