Criado por Sarah Winkler
mais de 8 anos atrás
|
||
Questão | Responda |
עקרונות התמיסה | *תערובת הומוגנית של 2+ חומרים *גבול הרכב תמיסה-רוויה, מעל רוויה נוצר משקע *מרכיבי התמיסה מאבדים את תכונותיהם המקוריות. *תכונה של מרכיב בתמיסה- תכונה חלקית מולרית |
תכונה חלקית מולרית | Contribution that a component of a mixture makes to overall extensive property of a solution. e.g. Partial molar volume of substance X in a mixture is the change in volume per mole of X added to the mixture. Pressure and temp=constant ḡi-partial molar property e.g. Vmix=n1V̄1+n2V̄2 |
Normality | תמיסה מחמצן/מחזר- מספר גרם אקוויולנטי של מחמצן/מחזר לליטר אחד של תמיסה. כל אלקטרון שהתגובה צריכה לחמצון/חיזור זה 1 גרם אקוויולנט. |
Lewis-partial molar volume | 1. E1-2>1/2(E1-1+E2-2)--> Vmix<[n1v1º+n2v2º] 2. E1-2<1/2(E1-1+E2-2)--> Vmix>[n1v1º+n2v2º] 3. E1-2=1/2(E1-1+E2-2)--> Vmix=[n1v1º+n2v2º] |
מול תמיסה | כמות מסוימת של תמיסה כאשר מספרי מולים של המרכיבים שווה לשבר מולי שלו Xc=0.1 mol XFe=0.9 mol |
Gibbs-Duhem equation | expresses the change in chemical potential (change in Gibbs free energy when P, T=const) relative to each partial molar property of each material. |
Binary Solution | mixture of two liquids that are completely homogenous. |
מסקנות לתכונות חלקיות מולריות | *סימני נגזרות הפוכים, מגדילים ריכוז של חומר, תכונה אחת עולה והשניה יורדת. *כאשר בעקומה אחת יש מקסימום, בשני יש מינימום *כאשר ריכוז נמוך ההשפעה משמעותית יותר. |
תמיסה אידיאלית | 1. ε1-2= 1/2(ε1-1+ε2-2) 2. פוגאסיטי של גז מעל תמיסה פורפורציונלית לשבר מולי של אותו רכיב בתמיסה הנוזלית 3. Vi=V̄-->ΔV=0 (works for enthalpy too) 4.חוק ראול: במקרה שגז מעל תמיסה היא אידיאלית, ניתן להשתמש בלחץ חלקי: Pi=PiºXi |
תמיסה ריאלית | הגדלת ריכוז מומס--> עלייה בטמפרטורת רתיחה. טמפרטורת התמצקות של תמיסה יורדת עם הגדלת ריכוז מומס. |
Cryoscopic/Ebullioscopic constants | Ebullioscopic- שינוי בטמפרטורת רתיחה של תמיסה כשהמומס בריכוז נמוך מאד Cryoscopic-שינוי בטמפרטורת קיפאון כשהמומס בריכוז נמוך מאד |
עקרון הפאזות של גיבס | F=C+2-P F: degree of freedom P: number of phases C: components of the system (total number of components in reactants and products, minus the number of reactions) Graph: if the reactions takes place on the lines, there are 2 phases, if it's in one of the specific phases, there is 1, and on the triangle point in the middle- there are three phases. F=0--> non variant F=1--> mono variant... |
דיאגרמת שיווי משקל | יש שלושה מקרים בנוגע להתמוססות של חומרים: התמוססות מלאה, חלקית, ללא. ככל שטמפרטורת המערכת גדלה, כך התמוססות החומרים |
דיאגרמת שיווי משקל של מערכות בינאריות | נקודת eutectic- נקודה בה 3 פאזות: שני מוצקים ונוזל. נקודה זו היא מפגש בין קווי ה- solidus & liquidus. שמתחת לקו הsolidus כל החומרים במצב מוצק, ומעל לקו של הliquidus כל החומרים במצב נוזלי, ביניהם יש 2 פאזות. |
דיאגרמת שיווי משקל של מערכת בינארית בלתי מוגבלת | |
תהליך זיקוק | נחמם פעם ראשונה לקבלת גז בהרכב שרובו חומר B נקרר לנוזל שרובו חומר B, לאחר מכן נחמם שוב לאידוי חומר B וקבלת גז בלי חומר A בכלל. |
קינטיקה של תגובות כימיות | טרמודינמיקה: קביעת כיוון התגובה, ש״מ, אפשרות לחשב יחסי מגיבים תוצרים, השפעת חום תגובה. קינטיקה: מתעסקת במהירות, מנגנון, דרך התגובה. הומוגנית: כל המרכיבים באותה הפאזה הטרוגנית: חומרים בפאזות שונות. |
מהירות תגובה | V=molar/sec V̄=ΔCi/Δt Vi= dCi/dt |
גורמים משפיעים על מהירות התגובה | 1. טבע החומרים 2. ריכוז החומרים בתגובה 3. טמפ׳ 4. גורמים חיצוניים: לחץ, שדה חשמלי/מגנטי, קרינה... |
ריכוזי החומרים בתגובה- משוואת גולדבר-וואגר | A+2B-->AB2 V=K*CA*CB^2 |
סדר תגובה כימית | סכום של כל החזקות של הריכוזים לפי משוואת המהירות. רק במקרה אלמנטרי ניתן להחשיב את יחסים הסטויכיומטרים סדר של כל מרכיב בתגובה. סדר תגובה בין 0 ל-3 (לא רק מספרים שלמים). מתאר את השפעת ריכוז החומר על המהירות התגובה. |
מולקולריות של תגובה כימית | מספר מולקולות המשתתפות במעשה אלמנטרי של תגובה. יכול להיות בין 1-3 רק מספרים שלמים. |
קביעת סדר תגובה- שיטת הבידוד | כדי לקבוע פרמטר אחד יש לקבע את האחרים. Cb-const V=K'*Ca^n1 (K'=K*Cb^n2) |
קביעת סדר תגובה- שיטה גרפית סדר 1 | V=k*c ln(C0/C)=k*t גרף של lnC נגד זמן, קבלת קו יורד ישר=סדר 1. זמן מחצית החיים כשחצי מריכוז ההתחלתי הגיב. t1/2 = ln2/k כך שזמן מחצית החיים של סדר ראשון אינו תלוי בכמות החומר. |
קביעת סדר תגובה- שיטה גרפית סדר 2 | V=k*c^2 1/C-1/C0=k*t מחצית חיים: t1/2=1/(k*C0) |
קביעת סדר תגובה- שיטה גרפית סדר 3 | V=k*C^3 1/(2c^2)-1/2C0^2=k*t t1/2=3/2KC0^2 |
קביעת סדר תגובה- שיטה גרפית סדר 0 | V=K מהירות תגובה לא תלויה בריכוז C0-C=k*t t1/2=C0/2k |
השפעת טמפרטורה על מהירות התגובה | בהגדלת טמפ׳ קבוע מהירות התגובה תמיד עולה. |
משוואת ארניוס | E- אנרגיית אקטיבציה של תגובה כימית, מספיק אנרגיה = עודף אנרגיה. |
משוואת ארניוס 2 | lnK=(-E/R)*1/T +A אם מקבלים שינוי באנרגיית שפעול, זה מעיד על שינוי במנגנון או בטמפ׳. טמפ׳ משפיעה על מהירות תגובה מכיוון שבהעלת טמפ׳ כמות המולקולות בעלי אנרגיית שפעול ומעלה עולה, ומכיוון שמספר התנגשויות המולקולות עולה. לפי בולצמן התלות של מהירות התגובה בטמפ׳ עולה אקספוננציאלית. |
התנגשויות כפולות | Z מסמל את תדירות ההתנגשויות. כיוון שלא כל התנגשות נותנת תוצר, בגלל שדרושה זווית התנגשות מתאימה ואנרגיית אקטיבציה מתאימה. לכן V שונה מZ. |
קומפלקס משופעל | תוצר ביניים לאחר התנגשות מוצלחת בעלת אנרגיית שפעול מספיקה. ובו כל מרכיבי התגובה. דוגמא: AB+CD-->ABCD-->AC+ BD |
קינטיקה של תגובה הטרוגנית | מגיבים בפאזות שונות, תגובה מתרחשת בגבול שבין הפאזות. 3 שלבים: 1. נדידת מגיבים לגבול שבין הפאזות 2. תגובה כימית עצמה 3. נדידת תוצרים ממקום התגובה. |
מנגנונים של נדידת החומרים מנגנון הסעה | מנגנון הסעה- convection תנועת פאזה כולה, כל החומר זז U- מהירות תנועת הפאזה C- ריכוז Vconv=U*C |
מנגנונים של נדידת החומרים מנגנון דיפוזיה מולקולרית | molecular diffusion תווך חסר תנועה סיבה לדיפוזיה מולקולרית היא הפרש ריכוזים מגבוה לקטן. מדען פיק קבע שמהירות דיפוזיה היא מהירות ליחידת זמן. |
חוק 2 של פיק של דיפוזיה מולקולרית | δ- מרחק של שכבה דיפוזיונית אופי של δ: 1. בתוך השכבה אין הסעה. 2. מעבר חומר דרך שכבה דיפוזיונית מתרחש רק על חשבון דיפוזיה מולקולרית 3. לעובי השכבה הדיפוזיונית, ריכוז משתנה לפי גרדיאנט מ-C0 לCa שבגבול. 4. בהגדלת מהירות תנועת הפאזה, עובי של שכבה הדיפוזיונית קטן. |
קריטריונים לתיאור התנועה: | 1. קריטריון מעבר מסה nusselt ככל שמספר nusselt גבוה יותר, כך התנועה תהיה טורבולנטית. 2. prandtl number-מתאר תכונות כימיקליות פיזיקליות. 3. אופי של התנועה לפי reynolds. נותן אינדיקציה מתי תנועה עוברת מטורבולנטית ללמינרית. עד 2300- למינרית, מעל- טורבולנטית. |
משוואת מהירות של תגובה הטרוגנטית | V=Vd=Vr |
מקרים ספציפים במשוואת מהירות הטרוגנטית | 1. Kr<<D/δ V≃0 2. Kr>>D/δ V=D/δ*C0 מהירות זו הינה גבוהה מאד, דיפוזיה לא מספיקה, מקרה זה מהווה בקרה דיפוזיונית. 3. Kr≃D/δ דיפוזיה מתרחשת לאט, מהר במיכל סגור, ריכוז שווה לריכוז בש״מ. |
תגובה הטרוגנית חד מולקולרית | |
השוואה בין אנרגיית שפעול של דיפוזיה לאנרגיית שפעול של תגובה כימית | לרוב Er>>Ed Ed- 5-20 kj/mol Er-50-200kj/mol גרף: T>T*- בקרה קינטית T<T*- בקרה דיפוזיונית |
קטליזה וקטליזטורים | *מגדיל מהירות תגובה *חיובי או שלילי (מעכב) *משפיע לתגובה ישירה והפוכה (עד להגעה לש״מ) *נכנס משתתף בתגובה ויוצא באותה כמות |
פעולות הקטליזטור | 1. פועל בשני הכיוונים, מוריד אנרגיית שפעול של התגובה, מגדיל קבוע מהירות 2. משפר את ההתמצאות הסטרית של המולוקות כך מעלה יעילות של התנגשויות |
קטליזה הומוגנית | 1. A+B-->AB#-->C+D, E1 2. A+B+K-->ABK#-->C+D+K, E2 3. A+B+K-->ABK#-->C'+D'+K, E3 E2<E1, K1<K2 E3<E1,K3>K1 |
משוואת מהירות עם קטליזטור | ניתוח המשוואה: מקרה 1: קבוע ש״מ קרוב ל1, משוואה לא משתנה מקרה 2: K#<<1--> סדר תגובה 2 מקרה 3: K#>>1--> סדר תגובה 0 |
Quer criar seus próprios Flashcards gratuitos com GoConqr? Saiba mais.